23.12.10

הזמנה לחתונה

זה מה שאני עובדת עליו כרגע :)
המבחן עבר בשלום, תודה ששאלתם. הוספתי עוד 50 נקודות לציון המצטבר, אבל כמו שאומרים - i'll believe it when i see it, ועד שזה יופיע בצורה רשמית באתר אני לא שקטה.
אבל זה בהחלט נחמד לקום בבוקר ולדעת שהיום לא צריך לעשות תרגילים במתימטיקה, או לשנן מילים שאבד עליהן הכלח באנגלית ושלעולם לא אעשה בהן שימוש. ולדעת מאידך שיש זמן לעשות דברים כיפיים כמו לעצב הזמנה לחתונה של עצמי, או לתכנן איך יראו השולחנות, או להתלבט בין שמלות. אם כי את הסעיף האחרון כבר ביטלתי ובינואר מדידה ראשונה :)

אי לכך ובהתאם לזאת, אני מייסדת היום תווית חדשה, שתקרא "הצצה לחתונה", ותחתיה יופיעו כל מיני דברים שאני מכינה בעצמי. אני מתנצלת מראש שבהרבה מקרים התמונה לא תהיה שלמה או לא מפורטת מספיק, ומבטיחה לחפור לכם על ה-כ-ל אחרי האירוע, בצירוף תמונות שוות של הצלם המקצועי.

ההצצה הראשונה תהיה להודעה על התאריך ששלחנו לכל החברים. רציתי לעשות כזו הרבה זמן, והיו לי כמה וכמה רעיונות, ובאופן לא מפתיע הכנתי שתי גירסות שונות מתוך תקווה שבועז יבחר אחת מהן. שכחתי שגם הוא מזל תאומים... התגובה שקיבלתי היתה "מגניב, אפשר לשלוח אחת לחצי מהאנשים ולחצי השני את השניה!"

התחשק לי דווקא לעשות משהו שלא שומר על הקו של ההזמנה למסיבת האירוסין, שתהיה דומה לפחות לצד אחד של ההזמנה לחתונה עצמה, אלא משהו קצת שונה.

את המשפט שהופיע על ההזמנה הראשונה המצאתי לפני כמה שנים כשחברה שלי ביקשה ממני להכין לה הזמנה דיגיטלית ליומולדת. היא לא אהבה אותו וביקשה להחליף את הטקסט במשהו יותר סטנדרטי, וכך הוא נשמר לשימושי בהזדמנות חגיגית זו.
רציתי שיהיה טוויסט מעניין באופן שבו הכיתוב מופיע, אז הפרטים החשובים באמת מופיעים דווקא בצדדים של השקופית המזויפת (עוד פילטר גאוני מבית הגימפ), ובאמצע יש טקסטורה שמקורה בתמונה של שנינו שבועז צילם פעם. אני אוהבת את התחושה הכפרית שהיא נותנת, בכל זאת מעביר קצת תחושה של המקום המיועד.
[טשטשתי את התאריך המדויק מטעמי בטחון, תאלצו לסלוח לי]

הגירסה השניה מבוססת על אחד הרעיונות שהיו לי להזמנה לחתונה, אי שם לפני מספר חדשים. הכיתוב העליון נוצר באמצעות אתר גאוני שנקרא wordle - הוא לוקח כל טקסט שתכניסו לו, ומייצר ממנו תצוגה גרפית של המילים שמופיעות בו. ככל ששכיחותה של מילה מסוימת בטקסט עולה, כך המשקל שלה בקובץ הגרפי גדל בהתאם. עם הצבעים והפונטים אפשר לשחק.
הטקסט שעשיתי בו שימוש הוא *כל* הסונטות של שייקספיר, ומאד אהבתי את התוצאה. בתחתית יש אלמנטים מתוך הקיט הדיגיטלי של taylormade ו- angedesign, בשם fashionably late. מופיע כאן ללא העיגול האדום המקושקש שמקיף את התאריך המיועד :)

זהו להפעם.

[אם מי מהחברים שקוראים כאן אוהב יותר את הגירסה שהוא לא קיבל, מוזמן להתלונן בקבלה ולהחליף ללא תשלום]

20.12.10

משחקים בסטייל

יום שני שמח לכולן! (גרפילד היה הורג אותי על המשפט הזה).

חוזרת לחיים. יש מלא ימי הולדת במשפחה בחודש הקרוב, המון הזדמנויות לאפות דברים טעימים, מפגש קומונה מתקרב, אפילו הצטרפתי להחלפה חדשה!
אבל קודם כל, חוב קטן משבוע שעבר - קרין החליט שאני מלאה בסטייל, והמשימה הראשונה היא לספר שמונה דברים על עצמי שטרם סיפרתי. המממ.

1. כמחווה לסעיף הראשון ברשימה של קרין, גם אני לא משהו באכילה,  אפשר אפילו לומר - הסיוט של כל מארחת. לא אוכלת שום דבר שהיה לו פעם פרצוף (כן, זה כולל פירות ים), סופר-ביקורתית כלפי קינוחים (קצפת זה דוחה) ושונאת הרבה מאד ירקות ופירות נפוצים בבישול כגון פלפלים, קישואים, וחצילים, ושני הפירות האהובים על אמא שלי - מנגו ומשמש. את הפרי השלישי אחותי שונאת. אם לא היינו כל כך דומות לה, אין ספק שהיתה בטוחה שאנחנו מאומצות.

2. כולנו  - אמא שלי, אני, אחי ואחותי - ירשנו מסבתא את העור שלה, ולכן נראים צעירים יותר מגילנו. עד שעברתי לנסוע ברכבות הנהג באוטובוס תמיד היה מציע לי כרטיסיית נוער, ולפני שנתיים מישהו בשוק שאל אותי אם בחינת הבגרות במתימטיקה שהתקיימה באותו יום היתה באמת כל כך קשה (לפני שנתיים הייתי בת כמעט שלושים, כן?), כי נראיתי לו מדוכדכת...

3. יש לי התמכרות קשה לקניות וירטואליות, תרתי משמע. אני מאד אוהבת לחפש דברים, אבל לרוב מצליחה לא לקנות אותם. ובכל זאת, לפחות חצי מהארון שלי הגיע בדואר מאיביי, יש לי המון תכשיטים מאטסי, ואם ראיתי בחנות משהו של חברה בינלאומית שמצא חן בעיני אני קודם אבדוק אם אפשר להשיג אותו אונליין במחיר זול יותר.

4. בחדר אצל ההורים השארתי אוסף צפרדעים מכובד ביותר, שחלק קטן מאד ממנו עבר איתי לדירה המשותפת, פשוט כי אין מקום.

5. עד גיל 16 שקלתי פי 1.5 מעכשיו, זה אולי נשמע לא הרבה אבל כשפורשים את זה על פני 1.57 מטר זה די שמנמן.

6. יש לי חוש ריח קצת מוגזם, שירשתי מסבא ז"ל. לכן אני בת שלושים ואחת וחצי ואין לי מושג איזה טעם יש לקפה ולאכוהול - אף פעם לא הצלחתי להתגבר על הרתיעה מהריח למספיק זמן כדי לטעום.

7. למדתי לקרוא לבד בגיל ארבע, ומאז מילים הן הבית שלי. בכיתה א' התווכחתי עם המורה שהורידה לי ציון בהכתבה בגלל המילה תעה (בסופו של דבר הוכחתי לה ש"תעה בדרך" נכון לא פחות מ"טעה בדרך" במשפט שהיא הכתיבה לנו, וקיבלתי את הנקודות בחזרה) והיום אני במלחמה עיקשת עם עצמי לא לתקן לאנשים את השפה כל הזמן, כי אני יודעת שזה מעצבן.

 8. לפני שנה וכמה ימים, פרסמתי את הרשומה הזו, שם סיפרתי שחלום הילדות שלי היה להיות יועצת גנטית. בימים אלה אני נרשמת לתכניות של ייעוץ גנטי בחו"ל. תחזיקו לי אצבעות.  

מעבירה את הפרס בתורי לבלוגים שוודאי חלקם כבר קיבלו אותו, אבל הגעתי מאוחר אז תסלחו לי - 
artholic rabbit, בלוג מלא בדברים יפים 
המגזין לכלות אורבניות, בלוג שמדבר אלי בימים אלה :)
מקופלת, כי אני מתה על הבלוג שלה היפה שלה והיא תמיד מצחיקה אותי
בא מאהבה, הבלוג של מומין וסנופקין המקסימה, שבימים אלה נוסף על הסטייל מספקת גם הצצות וידאו לתהליך העבודה שלה
הדרלינג, גם בגלל הכשרון וגם בגלל הסטיילינג של התמונות :) 
הבלוג של יאמה, כי אני מסתובבת עם תיק מלא סטייל שהיא תפרה בשבילי
שמים ירוקים, אפילו התגובות שלה בקומונה מעניינות, ובחורף הקרוב החתולים שלה הכי בסטייל שיכול להיות - גם צבעוניים וגם ירוקים!
ואחרון חביב, הבלוג של זוהר, הלא היא BigMook, קודם כל - תסתכלו על העיצוב החדש, אם זה לא סטייל אני לא יודעת מה כן... וחוץ מזה היא מגדלת ילדים מלאי סטייל (וכשרון!) בעיר מלאה סטייל ומהמעט שיצא לי להכיר יש לה לב רחב-רחב.

11.12.10

פרטים.

שלומות.
מאז הייתי כאן לאחרונה הספקתי לנופף לבועז לשלום בשדה התעופה לקראת נסיעה של שלושה וחצי שבועות (שלו) וגם לפגוש אותו שם כשהוא חזר, לעשות את מבחן ה- TOEFL ולהוציא ציון שלא הפתיע אף אחד, להכין ספר אורחים לבת מצווה של בת דודתי, לבשל קצת, לאפות די הרבה, למדוד קרוב ל- 30 שמלות כלה ביומיים ובארבעה מקומות, ולעשות יותר מדי שיחות טלפון.
חלק ניכר מהן היו אל משרדי ה- ETS, הארגון שמעביר את כל המבחנים האיומים והמגעילים, וביניהם ה- GRE. במהלך השיחות הללו, שמטרתן המקורית היתה לברר למה הציונים הרשמיים שלי טרם הופיעו באתר (כזכור, שניים מתוך שלושה ציונים של המבחן מקבלים מיד עם סיומו מהמחשב), גיליתי שהציונים שלי אינם. כלומר, לא קיימים. לטענתם, ניסו להעביר אותם אליהם חמש פעמים מהמרכז בארץ ללא הצלחה, ועכשיו הם כבר נמחקו מהמחשבים כאן. לא שהם חשבו שצריך להודיע לי על זה או משהו... אם לא הייתי מתקשרת עדיין הייתי מחכה כמו טמבל לציונים, וגם הבירור דרש ממני שבע שיחות טרנס-אטלנטיות. כפיצוי, הם מוכנים לתת לי הזדמנות לעשות את המבחן שוב ללא תשלום. תודה לכם, באמת. בדיוק מה שביקשתי מסנטה לחג המולד. זה, כמובן, חירב לי את כל המצברוח, הרג לי את המוזה, ובאופן כללי פגם בשמחת החיים שלי. וחבל, כי דווקא חזרתי במצב רוח ממש טוב מסבב השמלות הקטן שלי.

אז השבוע אני שוב לומדת, שוב עושה מתימטיקה, ולא מאמינה שאני צריכה לעבור את זה מחדש. וזה בלי לדבר על ימי העבודה שאני מפסידה, הנסיעות (אין רכבות השבוע מדרום לת"א, ההגעה לשם תיקח לי בערך ארבע שעות להערכתי), והמצוקה הנפשית גם מהמבחן וגם מזה שאני צריכה עכשיו להתקשר לארבע אוניברסיטאות, להסביר להן מה קרה, ולקוות שיסכימו לתת לי להירשם גם בלי הציונים, עד שאלה יגיעו (מה שכמובן ייקח הרבה זמן כי יש להם את חג המולד וראש השנה האזרחית באמצע). כיף כיף.

השבוע, בת דודה שלי הזמינה אותנו לחגיגות בת מצווה. בתור מתנה הכנתי לה אלבום דיגיטלי, שהוא יותר ספר אורחים - רעיון שפיתחתי לקראת החתונה וכבר בשלבי עבודה מתקדמים ביותר, ודודה שלי אהבה וביקשה לאמץ. מדובר בעצם בספר זכרונות, כאשר מרבית הכפולה ריקה , עם תמונות (שצילם חבר של אחותי) ממוקמות היטב, ואין קישוטים בכלל. בכל השטח הריק האורחים יכולים לכתוב ברכות, זכרונות, או כל דבר אחר העולה על רוחם. נתתי לה אותו מוקדם כדי שתוכל לשים אותו באולם הערב, ואציג כאן רק את הכריכה

בנוסף, הכנתי כרטיס בשם כל המשפחה. בת דודה שלי, כמו כל בני דורה אני מניחה, חיה בפייסבוק. כמה צילומי מסך אסטרטגיים והרבה עבודה עם הגימפ עזרו לי ליצור לה כרטיס ברכה פייסבוקי משעשע שיחליף את האיחולים השבלוניים. כמה דוגמיות (קובץ המקור, לפני הדפסה):




לאחר הדפסה הכרטיס קופל לשלושה, והוכנס לתוך משהו קצת יותר מעוצב.


זהו. בהצלחה לי עם המבחן. שוב.