ברקלי, ארה"ב

סתם בשביל לשתף קצת :)
קצת תמונות של הדירה, למי שעוד לא ראתה -

וקצת של ברקלי העיר -

סה"כ עיר נחמדה בהחלט, יש הרבה צעירים ולא מעט מקומות בילוי אבל רחובות המגורים שקטים ומלאים בבתים קטנים עם גינות פרועות למדי, שזה הרבה יותר נחמד מאשר הגינות המהוקצעות שמתקשרות אצלי לאמריקה. התחבורה הציבורית כאן לא מאכזבת, אבל כיוון שהעיר קטנה יחסית אני הולכת ברגל 98% מהזמן כי אחרת אני מרגישה קצת מפונקת. זה לפעמים מוביל אותי לעשות שטויות כמו לסחוב 10 קילו קניות ברגל הביתה, אבל כזו אני.

הכל פה מאד אורגני, ירוק, ממוחזר, sustainble, fair trade, ועוד כל מיני מילים שכל אחת מהן מוסיפה אוטומטית כמה אחוזים למחיר :) אבל לפחות זה אומר שיש כאן מגוון של אוכל צמחוני בכל מקום, כולל בפאב הכי קטן שמתמחה בהמבורגר וצ'יפס. שזה די נחמד. וגם יש הרבה אנשים שהולכים ברגל ונוסעים באפניים, בניגוד לאמריקה שיצא לי להכיר עד כה.

התמונות האלה צולמו באוניברסיטה, שנמצאת בתוך יער קטן שזורם בו נחלצ'יק

חמרי היצירה שלי עדיין עושים את דרכם הארוכה בים, אז בינתיים אני משתמשת במפלט היצירתי שלא מכזיב אותי לעולם - בישול, ומכינה כל ערב משהו אחר, לפעמים גם מלווה אותו בלחם מתאים שהכנתי לבד.

ומצלמת כמה שאפשר, גם בבית וגם בחוץ

טרם פשטתי על חנות סקראפ מקומית כי החודש הראשון קשה כלכלית (ולא שאחריו נהיה מיליונרים), וגם בינתיים אסור לי לעבוד כאן ויעברו כמה חדשים עד שאקבל היתר עבודה. לעומת זאת, איתרתי חנות סקראפ גדולה שנמצאת 15 דקות מהבית שלי (לשאלתך קרין, מייקלס יש רק 20 דקות נסיעה ברכב מברקלי, ורכב זה משהו שלא יהיה לנו ;) ובהחלט אגיע לשם מתישהו לסיבוב קניות. בינתיים אני עוברת מדי פעם כדי לראות אם במקרה צריכים שם עובדים...

אני חוככת בדעתי לגבי סוג כלשהו של בלוג קנדי יצירתי, אז חכו להודעה בנושא :)

עוד פרידות

הדבר האחרון שהספקתי לסיים לפני הנסיעה היה מתנת פרידה לחברים מהעבודה. נהוג אצלנו לעשות מפגש פרידה חברתי של כל ה"ילדים" בעבודה כשמישהו עוזב. המפגש שלי יצא יום לפני הטיסה, מסיבות לוגיסטיות שלא היו קשורות אלי, ולקח לי הרבה זמן להחליט איזו מתנה אני מכינה, כך שהתחלתי להכין אותה כבר בתוך כל הלחץ והתיזוזים.
אצלנו בעבודה יש אמא חלופית לכולם, שבלעדיה המקום הזה על כל יושביו היה קורס. בין שאר הדברים, היא מנהלת רשימה של ימי ההולדת של כל מי שעובד במחלקה, בערך 10 שנים אחורה, ותמיד מתקשרת לאחל מזל טוב. מכיוון שאף אחד אף פעם לא עוזב את הרשימה הזו, היא כבר מתפרשת על יותר משני עמודים של וורד, וכבר לא נראית טוב על הקיר שעליו היא מודבקת בגלל האורך. אז אחרי הרבה מחשבות והתלבטויות החלטתי להכין לוח עד שיחליף את הרשימה הזו.

בכל חודש ציירתי לבד קווים ותאריכים (וכן, זה יצא עקום ובכתב קטן, אחרת איך ידעו שאני הכנתי את זה?)
והוספתי חותמת שצבעתי בקופיק.
חודשים נבחרים (סליחה על איכות התמונות, צילמתי בלחץ של זמן והמיטה זה בערך הרהיט היחיד שנשאר לצלם עליו) –

ובחודש דצמבר חתול כחול (אפור), כדי שיהיה ברור שאני הכנתי את זה!

ועטוף לפני מסירה

כמו תמיד, האנשים הם מה שמתגעגעים אליו כשעוזבים, ואני בהחלט אתגעגע.

זכרונות

מה שלום כולן?
אני כבר בברקלי, בדירה שמצאנו ושכרנו תוך שלושה ימים וחצי. אינטרנט עדיין אין, אז הרשומה הזו מתפרסמת באדיבות אחד השכנים. חמרי היצירה שלי יצאו לדרכם השבוע, אז הם אמורים להגיע איפשהו לקראת ינואר 2012...
הימים לפני הנסיעה היו עמוסים בואכה מוטרפים, לצד האריזות גם הסתובבתי הרבה בבית חולים לצערי (לא לדאוג, הכל בסדר לעת עתה) ולכן זמני המועט הצטמצם גם ככה.
בינתיים די נחמד פה, העיר קטנה וצבעונית למדי, שקטה יחסית, ומזג האוויר נעים במשך היום. בלילה ובבוקר מוקדם קר מאד.
אחד הדברים שהיה חשוב לי לסיים ולמסור לפני הנסיעה היא מתנה לחברתי הטובה רוני, שיומולדתה חל באמצע אוגוסט, אבל להגנתי ייאמר שנפגשנו מאז פעם אחת בצורה לא מאד מתוכננת אז לא יכולתי לתת את המתנה קודם לכן...

מכיוון שמאד מצא חן בעיני סט הגלויות שהכנתי במסגרת החלפת ספר, החלטתי לצרף גם למתנה של רוני סט כזה. ומכיוון שאני אוהבת לתת לרוני מתנות עם תמה מרכזית, אז התמה הפעם היתה להזכיר לה אותי. אכן, תמה אגואיסטית משהו ;)

בשביל הזכרון לטווח קצר, רוני קיבלה שתי קופסאות של עוגיות. לא אני הכנתי, כי התנור עבר כבר לאחסון, אבל זה ישאיר טעם טוב אחרי שאסע.
בשביל הזכרון לטווח בינוני, רוני קיבלה את סט הגלויות המדובר. ביקשתי ממנה לשלוח לי רשימה של שלושת הספרים ושלושת הסרטים האהובים עליה ביותר, ומתוכם ליקטתי משפטים ועיצבתי גלויות. בחלקן שמרתי על העיצוב מהסט הקודם כי הוא התאים לי גם לכאן (וכי בכל זאת, הרבה זמן לא היה לי), ועבור חלק עיצבתי רקע חדש לגמרי.

 שלא במתכוון כנראה, כל הספרים שרוני בחרה קשורים איכשהו לחברות בינינו; girl, interrupted שרוני הכירה בתור סרט ואני קניתי לה את הספר והכרחתי אותה לקרוא אותו (אחד הספרים האהובים ביותר עלי, ולמי שלא קראה אותו אני ממש ממליצה, הוא הרבה יותר טוב מהסרט), the long way down של ניק הורנבי, עוד סופר מומלץ שהכרתי לה, ו- the perks of being a wallflower המקסים, ספר שתרגמתי כמתנת יומולדת לרוני כשהגיעה לגיל 18, ואפילו עיצבתי כספר אמיתי עם כריכה והכל (מכוערת, ובכל זאת).
עוד בסט ציטוטים מהסרטים השעות (the hours), ושמש נצחית בראש צלול. בסרט השלישי לא השתמשתי, גם ככה היה לי קשה לצמצם את מספר הציטוטים.
הגלויות הודפסו גם כאן כתמונות והודבקו על קארדסטוק לבן, ונארזו באותו אופן כמו הסט מההחלפה, כי האריזה גם היא מאד מצאה חן בעיני.

בשביל הזכרון לטווח ארוך, אין טוב יותר מחוש הריח. אז קניתי לרוני כרטיס מתנה לחנות סבונים באטסי, שעושה סבונים עם ריחות ממש מיוחדים בשילובים שנשמעו לי מעניינים ומתאימים לטעם של רוני. הכנתי לה כרטיס מתנה במעטפת עד שיגיע כרטיס המתנה האמיתי מארה"ב. תסלחו לי שלא צילמתי את החלק הפנימי של האריזה, היו בו הסברים על המתנה כולה ועל הסבונים בפרט.
ככה נראתה המתנה הארוזה

מבט מקרוב יותר

מארז הגלויות וכרטיס המתנה העטוף

והוספתי גם מחברונת מגניבה, רוני ואני החלפנו בחיינו כתריסר מחברות לפחות

נתראה ברשומה הבאה!