לצאת מהקופסה

כאמור, השנה יש לאמא יומולדת עגול במיוחד, אז החלטתי להכין לה אלבום מעוצב שיודפס כספר בכריכה קשה.
לכן, כבר שבועיים אני חולמת על שכבות דיגיטליות, וקמה בבוקר ומשנה את הדפים מאתמול (אחד היתרונות שבאי-השימוש בדבק :) ומזיזה וחותכת ומוסיפה. סה"כ ממרבית התוצאות אני די מרוצה.
כל הכותרות של העמודים יהיו שורות משירים, כולל השם של האלבום, ואני משתדלת לא לעבוד בסגנון אחד אחיד אלא לגוון.

הכי "מחשבי" יצא הדף של רוסיה, אחד מני הרבה ביקורים:
התמונה הצבעונית אינה חתיכה מאותה תמונה, אבל צריך להסתכל די מקרוב כדי לשים לב לזה, שזה נחמד. כל התמונות שאמא לא מופיעה בהן צולמו על ידי אמא, חובבת צילום עם זווית התבוננות מעניינת על העולם. הכותרת כאן היא כמובן משיר של הביטלס.

דף נוסף שנראה די דיגיטלי הוא מהנסיעה שלה לפולין במסגרת פרויקט "עדים במדים", שמסיע אנשי צבא כמשלחת לבקר במחנות ולפגוש ניצולים. הכותרת כאן לקוחה מ"בתוך" של יעל טבת.
הרקע לקוח מתוך אחד הקיטים של punchy summer, והלוחית מתוך charmeuse. את השאר הכינותי לבד.

את הדף הזה הכנתי בהשראת הביצוע של גידי גוב ל"איזה אחלה עולם" (במקור what a wonderful world של לואי ארמסטרונג). הניירות כאן לקוחים מ- punchy summer, just for me ו- eau naturelle (כולל ה"סרט" שגזרתי), וכך גם העיגול המסולסל. ונדמה לי שגם הקישוטים... להוציא ה"חותמת" הכחולה בפינה, שהיא brush של ה- gimp (הגירסה החפשית, הלינוקסית, והמ-גניבה של פוטושופ).

הדף הבא הוא חלק מכפולת עמודים שבה בצד השני יהיו הגדרות של אמא כפי שנתקבלו מחבריה הטובים. התמונה הזו נורא מצחיקה אותי :) הדף מ- be spontaneous, הקישוטים מ- sable brule, just for me ו- punchy summer שהפכתי למברשת, וה- Layout בהשראת pencil lines.

את הדף הבא הכנתי הבוקר, והוא מסכם את הנסיעות של אמא למזרח הרחוק, עד כה. הניירות והסושי מקיט sushibar, והפתקית של douceheur hiver. האותיות לקוחות מה- promise collection (לא בצבע הזה במקור). הכותרת מהשיר המפורסם של alphaville.

אחרון חביב - הדף של החתולים. נייר הרקע הוא מ- garden grove, והקישוטים מ- just for me ו- a la faveur de l'automne. האותיות שאינן סגולות בכותרת הן מ- harvest spice (לא בצבע הזה במקור) ואת השאר עשיתי בעצמי. הכותרת מתוך השיר memory של אנדרו לויד ובר, שהולחן עבור המחזמר cats והוקלט אח"כ גם על ידי ברברה סטרייסנד, שאמא מאד אוהבת.
(מלמעלה - פיקסי, שמופיעה גם בבאנר שלי, פיץ, שנפטר לפני שנה וחצי מקריש דם בגיל שלוש וחמישה חדשים, ונמש במבט מהורהר במיוחד)