eye candy

נתקבלו כאן תלונות לאחרונה על זה שאני לא משקיעה מספיק (להגנתי, התזה מצצה ממני את כל שמחת החיים, הזמן הפנוי, והחשק לעשות משהו שלא כולל ישיבה על כיסא), והנה הוגשה התזה (בערך, כמעט) אז החלטתי לצאת להרפתקה חדשה. ומה טוב מלשלב אותה בענייני ולנטיינ'ס? השנה החלטתי לעשות וריאציה משלי, בעבודת יד, על שתי קלישאות גדולות של חגי אוהבים - שוקולד, ותמונות. כמו אלה שאנשים שאינם אני מסתובבים איתן בארנק. גם אני וגם החבר לא אוהבים להצטלם (לצלם דווקא כן), אבל אמא הצליחה ללכוד אותנו בעין העדשה במסיבת ההפתעה שלה, אז החלטתי לנצל את ההזדמנות ולהכין תמונות בארנק מנויר.

החבר, אם טרם הזכרתי, הינו בעל חיבה יתרה לשוקולד. משום מה, אני נוטה לאסוף סביבי שוקוהוליקים כבדים. אני? מחבבת את הז'אנר, אבל מעדיפה לבוא על שכרי בלחם טרי, תודה. ישבתי וחשבתי, כיצד אוכל להרוג שתי ציפורים במכה אחת - גם לכלוך מרבי במטבח, וגם חבר מרוצה? והתשובה המתבקשת - פרלינים. למותר לציין שמעולם לא הכנתי כאלה. הכנתי סוכריות שוקולד, והכנתי ממתקי שוקולד, אבל לפסגת הניג'וס של הפרלינים טרם פלשתי.

לאחר שיטוטים נרחבים באינטרנט, קריאת כמה עשרות בלוגים, המלצות, טיפים, פורומים, ושלל מרעין בישין, החלטתי לא לקנות חמש תבניות פוליקרבונט בשביל נסיון ראשון, אלא להסתפק בתבנית הסיליקון החמודה שקיבלתי במתנה ליומולדתי בשנה שעברה, וללכת על שיטת הטבילה. בסדר, הפרלינים לא יצאו פציחים ועוד כלמיני מילים כאלה של מסניפי יין, העיקר שיהיה טעים ויפה. ואם יישמעו תלונות מהיציע, אני תמיד יכולה לשלוף את הטיעון שבצרפת השוקולטיירים טובלים, ורק הבלגים האלה, שלא יודעים מהחיים שלהם, משתמשים בתבניות. הא!

אז יצאתי לדרך. בחרתי מליות משלושה מקורות שונים - פייר הרמה (מכה של הפטיסרי), הבלוג המקסים של מונא, והספר המומלץ ביותר של רביבה וסיליה (כלומר, מומלץ אם אתם אוהבים עוגות שצריך להתחיל בהכנתן שלושה ימים מראש, כמוני ;), בהתאם לטעם של הבחור ו/או מה שנראה לי מעניין: קרמל עם פרחי מלח, קפה וקלואה, שוקולד מנטה, ושוקולד תפוז.

זה לא בלוג בישול אז לא יהיו כאן הוראות הכנה, וממילא אפשר למצוא אותן בנקל ברחבי הרשת (נסו כאן וכאן), אבל צילמתי את שלבי ההכנה, במטבח של אבאמא (שנבנה על פי מידותיי הזערוריות) -
הכנת הגנאש למילוי

מזיגתו לתבנית (בתבנית העליונה - הבהיר יותר הוא קפה וקלואה, הכהה - שוקולד תפוז, בתבנית התחתונה הכהה הוא שוקולד מנטה והבהיר קרמל)

ממיסים שוקולד

מטמפררים אותו

והנה הפרלינים מוכנים, לאחר טבילה בשוקולד המטומפרר

בפעם הבאה (אם תהיה) כנראה אקנה תבנית פוליקרבונט ואלך על השיטה הבטוחה יותר. כמו כן, למרות שמאד השתדלתי למלא אחר ההוראות בדייקנות, כנראה משהו לא היה הכי מוצלח בטמפרור כי אני חושבת שהפרלינים היו אמורים לצאת מבריקים יותר. אבל נו. לפחות בעניין הטעם הביקורות היו אוהדות ;)

ועכשיו לחלק המעניין באמת - האריזה!

את הקופסה הזו קיבלתי בדואר, עם סט חותמות. כמובן ששמרתי אותה יחד עם חברותיה בארון, לשעת הצורך, שהנה הגיעה.

התחלתי עם גליון 30X30 של Sultry. סימנתי עליו ריבוע בגודל של הקופסה, ואז הוספתי סנטימטר מכל צד בשביל ליצור את המחיצות הפנימיות. ואז הוספתי עוד סנטימטר מכל צד בשביל ה"כנפיים" הצדדיות.

סימנתי קו מאונך לכל צלע של הריבוע, בדיוק באמצע הצלע, ומשני צדדיה (במרחק של 1 ס"מ) סימנתי עוד קו. חרצתי את כל שלושת הקווים, ובמקום המפגש שלהם - נוצר שם ריבוע של 2X2 - חתכתי החוצה כדי לאפשר קיפול. בשלב הבא קיפלתי על פי החריצות, וקיבלתי ארבע מחיצות פנימיות, שהודבקו לזוגות. חרצתי את הכנפיים הצדדיות וקיפלתי גם אותן, לקבלת מגשון קטן בגודל של הקופסה. גזרתי פס מגליון אחר מסדרת Sultry (הבחור חובב דוגמות רטרו), ועטפתי את הקופסה מסביב. במרכז הדבקתי קישוט מנייר שלישי של sassfaras lass (איזה מזל שיש מגוון).

בצד הקדמי, שקרוב לפתח, הוספתי לשונית קטנה כדי שיהיה קל למשוך החוצה את המטעמים. היא עשויה מאותו נייר ובאותה דוגמה כמו הקישוט המרכזי שעל הקופסה, אבל קטנה יותר.

(אני מתנצלת שלא צילמתי את השלבים, אבל הבחור היה בחדר וזה היה יכול להיראות קצת חשוד...)

אחרי שריפדתי את המגשון בפרגמנט (ראו לעיל), מילאתי את הקופסה בשוקולדים המוכנים

את מה שנשאר מאותו נייר גזרתי למלבן מאורך עם כנף סוגרת (כמו של מעטפה) וכנף נוספת ליצירת שרוול בצד השני, לפי רעיון של pretty pressings. בצד הפנימי הדבקתי ניירות של sassafras lass ששמרתי עליהם חודשים(!) במיוחד למאורע הזה, כשני מלבנים ועוד משולש שמתאים לכנף הסוגרת, כך שיכסו את כל הצד הפנימי.

הכנף התחתונה הופכת לכיס שמחזיק את התמונות

את התמונות הדבקתי על בריסטול חום ומט ורוד בהיר, והוספתי ינשופונים קטנים שנגזרו מאותם ניירות sassfaras.

(העיגול החום זה כי הבחור חושב שהתמונה מכוערת. אני לא מסכימה איתו.)

על החלק האמצעי של הארנק הדבקתי מט חום וקנסון ורוד שעליו גירדתי את הכיתוב האחרון שהדפסתי על ה- rub onz שלי, מתוך פסקול הסרט "מולן רוז'" האהוב עלי מאד (יחי באז!), וגם ינשוף עם רגלוניות מצחיקות :)

על הכנף העליונה הדבקתי עיגול חום שגזרתי באמצעות המספריים המסולסלים שלי, ועיגול ורוד בהיר במרכזו, ועליו ינשופונית קטנה שגזרתי מהנייר. וכך הוא נראה סגור :)

והנה כל הכבודה ביחד