קצת שיניתי לה את הצבעים וגם בחרתי בצביעה יבשה לחלוטין ולא בצביעה רטובה, שמערבת גם שמן וגם מים.
כרגיל, שרטוט בטינטה לבנה + ירוקה בשביל החלקים הירוקים, צביעה על יבש בצבעי עפרון, הבלטה רגילה + הבלטה באמצעות כלי מקל ההוקי, חירור, והרבה מאד גזירה. למעשה, העבודה הזו נכללת בקטגוריית המרתון - כרטיסים שעיקר הקושי בהם הוא המלחמה הפסיכולוגית עם עצמך לא להסתכל על כמה עוד נשאר, אלא על כמה כבר נעשה...
בסוף הצמדתי את העבודה לנייר פרגמנט שאמור להיות בגוון סגול מנצנץ, אבל הלכה למעשה הוא בגוון אפור מטאלי שמבהיק במוזהב (אפשר לראות בחלק העליון של התמונה), והוספתי חוט צמר משנה גוון שחור בשביל היופי.
ותמונה מקרוב, כדי להבחין טוב יותר בחגב הקטן שיושב בצד הכרטיס
סה"כ זמן עבודה: 8 שעות.
שיגעון. על שתי משמעויות המילה.
השבמחקאת האדם היחיד שאני מכירה שיכול לעשות דבר כזה בלי לאבד את השפיות אחרי שמינית כרטיס. אללי!
מי-מי-הי!
השבמחק[חכי חכי שתראי את הכרטיס האחרון שיופיע בקרוב... ואת כותרת הפוסט שלו ;)]
פירוורדתי (חייב להיות פועל יותר נוח מזה!) את התמונה לאמא שלי ואדווח לך על התגובה כשאקבל אותה. היא כבר מכינה רשימה של כרטיסים ותכשיטים שהיא רוצה לקראת הסופ"ש. :O)
השבמחק