מ-יאו

ודאי שמתם לב שלקחתי לי חופשה קטנה... דווקא יש לי המון חמרים חדשים שמחכים, אבל כרגע אני כותבת את העבודה האחרונה בתואר (יי!) ומיעוט התגובות קצת משביז אותי לפעמים...

בכל אופן, היום קפצתי להשאיר כאן כרטיס שהכנתי מתוך מחשבה על חברתי הטובה מאד רוני, שחזרה לא מזמן לשנה שנייה בלימודי עיצוב אי שם בדרום.

הבסיס של הכרטיס הוא קארדסטוק בצבע קרם שהגיע עם בועז מניו יורק, ועליו הנחתי ריבועי נייר עם דוגמה (רובם של בייסיק גריי, פה ושם יש DCWV) שנגזרו מתוך שאריות - אני מאד אוהבת לנצל שאריות.

ועכשיו נסביר את החותמת ;) לי, כידוע, יש שני חתולים, ועוד שניים אצל ההורים, ועוד אחת שמחכה לבית במרפסת, וזה לפני שספרנו את החתולים שאני מאכילה בחצר. ולכן, אני נוטה להשמיע מיאו מדי פעם, באינטונציות שונות. למשל, זה יכול להיות מיאו של נצחון, או מיאו של עצבות, או מיאו מתעצבן (לחתולים יש שפה מאד עשירה). לא לא, באמת שאין צורך לקרוא לאנשים בחלוקים הלבנים... וגם רוני נוטה להשמיע מיאו, למרות שלצערה אין לה חתולים. זה פשוט מאד אקספרסיבי :) אז ברגע שראיתי את החותמת הזו באתר של the cat's pajamas, ידעתי שני דברים:

א. אני חייבת לרכוש אותה

ב. אין מתאימה יותר מרוני לקבל כרטיס שנושא אותה

[ג'. אופציונלי - אני צריכה חולצה כזו]

לקישוט אחרון הוספתי באדג' של סוזן וולקוט, אני מאד אוהבת את נגיעת האדום הקטנה שהוא מוסיף... וזהו. בייב, הכרטיס הזה מוקדש לך :)

נ.ב זה הכרטיס הראשון שאני מצלמת במצלמה החדשה והמ-גניבה שלי, שהגיעה גם כן עם בועז מניו-יורק. איזה כיף!