כאן היתה אמורה להופיע רשומה מלאה בתמונות מגניבות של תהליך הכנת הפיתות לכבוד מוצאי הפסח, כנהוג אצלי במשפחה. אבל, הסיר המגניב שלי החליט לנפוח את נשמתו בדיוק ברגע שבו שני שליש מכמות הבצק האדירה שהכנתי כבר רודד לפיתות שמנמנות, ובערך חמישה קילו בצק נזרקו בבעסה גדולה לפח. אני מקווה לחוויה מתקנת באזור יום העצמאות, אחרי שאקנה סיר חדש, ואז אולי תזכו לפוסט המובטח.
בינתיים קבלו תמונה מקסימה שחבר של אחותי צילם בגינה של ההורים. בתמונה - זוג עגילים שהוכן על פי הזמנה. כן, הם די גדולים.
מוכשר הבחור :)
בינתיים קבלו תמונה מקסימה שחבר של אחותי צילם בגינה של ההורים. בתמונה - זוג עגילים שהוכן על פי הזמנה. כן, הם די גדולים.
מוכשר הבחור :)
יואו, איך הבהלת אותי עם הכותרת הזאת!
השבמחקועל זה יש לי שני דברים לומר:
1. מצד אחד: אכן בעסה רצינית.
2. מצד שני: כולה בצק...
לי נפלה והתנצפה לרסיסים קערת זכוכית מלאה בסלט בטטה חלומי (שעמלתי שעות כדי לחתוך אותו לקוביות קטנטנות), חצי שעה לפני שהגיעו אליי 20 איש לסדר פסח.
וסקרנת אותי: מה זה הסיר המופלא הזה שמכין פיתות?
מבינה את הבאסה ! זה לא רק הסיר שהלך, זה לא רק הבצק, זה הפיתות של אחרי פסח ! דכאון...
השבמחקמחכה ליום העצמאות לשמוע בשורות טובות :-)
ומצטרפת לפיצ'ולה בשאלה על איזה סיר מדובר !
גם אני נבהלתי מהכותרת.. חח..
השבמחקממש באסה.. :(
והתמונה מהממת - וכמובן העגילים!!!
תודה על ההבנה :)
השבמחקהסיר המדובר הוא כזה שמשתמשים בו בעיקר מצרים ותימנים (כך הבנתי, אני מכירה את הסיר מילדותי, אבל מאידך התברכתי בסבתא מצרית) שתחתיתו מוצבת על הכיריים ובמכסה שלו יש סליל חשמלי שנותן מכת חום גם מלעמלה - סבתא שלי השתמשה בו רק לפיתות, אבל הבנתי שבמטבח התימני עושים איתו עוד כלמיני דברים.
אם הפוסט עוד יגיע כמתוכנן הוא יכלול גם צילומים והסברים של הפלא, כמובן :)