תולעת, תולעת ספרים

אי שם בתחילת הקיץ, ריבי הציעה בקומונת "צומת צבעים" החלפה לכבוד שבוע הספר. באופן שתמיד נראה לי הולם מאד, יום ההולדת שלי חל מדי שנה במהלך שבוע הספר (לפחות, לפני שקיצצו אותו לשלושה ימים בחלק מהערים), ובאופן כללי ספרים משפרים לי את מצב הרוח בצורה כמעט מיידית. לכן, כשליבי טוב עלי, הצטרפתי להחלפה,  ועמלתי קשות על צמצום רשימת הספרים האהובים עלי משואפת לאינסוף לארבעה (וזה כשהבקשה היתה לשניים, אבל היה ברור שזה לא יקרה).

בהגרלת הזוגות קיבלתי את שניצל13, הלא היא רחלי, המציירת במשיחת מכחול וקורעת מצחוק באבחת מקלדת. מיד החלטתי שלא להשתמש בספר "אורה הכפולה" שהיא אוהבת, כי ממזל תאומים אחד ועוד זוג תאומות ספרותיות יכולה לצאת רק סמטוכה. היות שאת הספר השלישי שרחלי ציינה לא קראתי בכלל, והיות שמשפט אחד בספר הנותר, כמו שאומרים, הדהד אצלי לאור החיים הפרטיים, החלטתי ללכת עם "אין מקום שהוא רחוק מדי", של ריצ'ארד באך.

עברתי על הטקסט של הספר, ותלשתי ממנו משפטים שנראה לי מעניין לעבוד איתם. חלק מהם כבר בקריאה הזכירו לי אלמנטים דיגיטליים שיש לי, אחרים נשמעו לי טוב גם כשעמדו לבד, בלי הקונטקסט של הספר.

במקור הכוונה היתה להכין מין מיני-אלבום השראה קטן. והיות שכבר הייתי בשוונג דיגיטלי בגלל אלבום החתונה, החלטתי להתחיל עם דיגיטלי ואולי אח"כ להוסיף לו אלמנטים "ממשיים". אבל התהליך השתלט, ובסוף הכל יצא דיגיטלי. לאורך הדרך נאבקתי ברגשות אשם על זה ש"דיגיטלי זה לא אמיתי", ואם לא מורחים בפנים דיו ומדביקים דברים אז זו השקעה פחותה... אבל בסוף הצלחתי לשכנע את עצמי שיהיה בסדר. אני מקווה.
אלה הקבצים הדיגיטליים המקוריים שלי (אחרי הקטנה) -

 כשהראיתי לבועז את הקבצים הגמורים במחשב, הוא אמר שבעצם למה לעשות מזה מיני אלבום, כי כל אחד מהם יכול גם לעמוד בפני עצמו, כיחידה עצמאית, והציע לעשות מהם סט של גלויות. כתמיד, יש לו רעיונות מגניבים :)
אז בסוף יצא סט גלויות.

את הקבצים פיתחתי (כמה פעמים, אחת ממני היא ממש פרפקציוניסטית מעצבנת) כמו תמונות, ואחר כך הדבקתי על קארדסטוק לבן עבה שנחתך לגודל המתאים ואפשר לכתוב עליו בצורה יותר הגיונית מאשר על צד אחורי של נייר פוטו.

 כמו שאפשר לראות, בפעם האחרונה שפיתחתי הצבעים יצאו ממש קרוב למקור, להוציא גלויה אחת שהרקע שלה היה אמור להיות צהבהב ויצא ממש כמעט לבן. החלטתי לחיות עם זה בשלום, אבל אני שולחת מכאן את התנצלותי לרחלי ומודה שבפעם הזו זו כנראה אשמת המוניטור שלי, ולא המעבדה שבה פיתחתי את הסט האחרון, שבמבחן התוצאה לעומת המעבדות האחרות אני בהחלט ממליצה עליה.

אחר כך עברתי להכין מארז. בחרתי בקארדסטוק קראפט כי אני אוהבת אותו באריזות, וחתכתי אותו לצורה של מין כריכת אלבום של פעם כזו, עם פינות מעוגלות ואוזן שמכסה חצי מהבפנוכו. 
הגלויות בתוך המארז הפתוח -

ועם האוזן המכסה -

 הסגירה נשענת על שרוך (שוב, בהשראת אלבום החתונה שלנו, שהגיע שלשום!) דמוי-זמש שחור, שתפרתי לשדרת המארז כדי שיישאר בגובה שרציתי.

תקריבים משני הצדדים על המארז כשהוא סגור (למקרה שמישהו מכם כמוני, מתלהב מהאריזה לא פחות מאשר מתכולתה) -

במהלך הקשירה השחלתי בשרוך טבעת שציירתי על שרינקי דינק ואז אפיתי, כמחווה למתנה שמעניק הכותב לחברתו ה(לא)קטנה.
כיוון שבספר מצוין שאת הטבעת לא ניתן לראות, שקלתי לכמה רגעים לצייר טבעת בנזן על השרינקי :) אבל הבנזן מסרטן ולא רציתי ששניצל תחשוב שאני מנסה להתנקש בחייה...
והנה המארז השלם, סגור ומוכן לשימוש -

ויחד עם הכרטיס הקטן שהכנתי, ממתין לשליחה

קיטים:

for the birds, in good comany, innovative, indefinitely, splatz, abide, a good find, awakenings, eastbourne, est, mother's love, of the essence, happy talk, in good company, lotus, montage, sugar heart, together, twogetherness

מצטערת שאני לא רושמת של מי כל קיט, התמיכה ב- bi-di בבלוגספוט עושה לי לפעמים חשק לצרוח ו/או להעביר את הסוגייה לטיפולו של אבא שלי. בכל אופן, אם מישהי רוצה לדעת של מי קיט/אלמנט מסוים אני אשמח לפרט במדיה אחרת