בלונים, דובונים, לבבות ושוקולד

משום מה אני תמיד שוכחת את התאריך של ולנטיינס. טוב, שוכחת זה לא בדיוק נכון; אני תמיד בטוחה שזה ב- 16 לפברואר, ומופתעת לגלות שזה לא. ט"ו בפברואר שכזה. השנה הופתעתי מוקדם מבדרך כלל, ולכן השארתי לעצמי די זמן לתכנונים.

הרעיון התחיל להתגלגל אצלי כשראיתי עוד אחת מעבודותיה הקסומות של ShirA, בשילוב עם החלפת צלליות בקומונה שלא הצטרפתי אליה מסיבות טכניות גרידא, התכנונים הרב-שנתיים שלי לעשות מסגרת תלת-ממדית (רב שנתיים כי הם לא יוצאים לפועל כבר שנים, כמובן), זה שאני מצלמת פה ממש הרבה והעובדה שאנחנו לא אוהבים את התמונה שקנינו באיקאה לסלון והעברנו אותה כלאחר כבוד לחדר.

אז החלטתי להכין לבועז שלשה של תמונות. סוג של תלת ממד, אם כי לא בדיוק מהסוג שהתכוונתי להכין, סוג של צלליות אבל מי שמקבל את התוצר גר איתי בבית אז לא חייבים להפרד מהתוצאה, ומשהו שיכול להחליף את התמונה בסלון אבל לא חייב.

הרקע של כל המסגרות הוא תמונה שצילמנו; אחת של גשר הזהב (בועז צילם), אחת בחוף ים צפונה לסן פרנסיסקו ואחת בנאפה ואלי.
כל אחת מלווה בצללית שנשלחה להדפסה על נייר כרומו עבה ונגזרה החוצה ידנית; שתיים מהן תמונות ששמרתי מהאינטרנט כי הן מצאו חן בעיני, והשלישית היא עיבוד של תמונה שלנו מיום החתונה. כאן בתמונה קבוצתית -

והנה המתנה ארוזה, החותמת על התגית היא של the cat's pajamas

וגם כרטיס מתאים, כמובן

הכרטיס הזה כולו שאריות להוציא חתיכת הנייר המודפסת בתחתית, שקרעתי מתוך ספר, וכן, חתיכת הדף הספציפית הזו נבחרה בקפידה בגלל הטקסט שמופיע עליה, namely ג'ינג'ית קלבסה, ביטוי שחביב עליי עוד מהילדות. כולי תקווה שבועז מעריך את העובדה שלמענו עשיתי שימוש בחתיכת הקראפט האחרונה שנשארה לי(!) עד שאקנה חבילה חדשה.