צעד צעד

התלבטתי רבות מה להכין במתנה לכבוד הלידה של קרין. לאחרונה הכנתי כמה מיני אלבומים לחברות שילדו והייתי מרוצה מהתוצרים, אבל ידעתי שקרין בטח תקבל אחרים (ואולי אפילו יהיה לה זמן להכין כמה משלה. יום אחד...), שיקבלו מקום של כבוד על מדף היופי שלה. אז ניצלתי את הזמן למחשבה.
חשבתי על זוג נעלי התינוקות שלי, שאמא שמרה בשבילי. סביר להניח שנעלתי אותן אולי יומיים (אלה לא נעליים להליכה אלא ליופי) ובכל זאת, אני אוהבת אותן, ועד היום הן שמורות אצלי.

ונזכרתי גם בפוסטר שאמא שלי קנתה (או אולי קיבלה במתנה?) כשהייתי קטנה, אחד לי ואחד לאחי הקטן, ובו היה רשום כמה שקלנו כשנולדנו, ומה היה אורכנו, ואח"כ מתי בצבצה לנו שן ראשונה, איזו מילה אמרנו קודם, מה אהבנו לאכול בשלבים שונים של שנתנו הראשונה, ועוד מיני זוטות שכאלה. מצאתי את הפוסטר הזה מחדש בגיל 12, ושמחתי ללמוד את כל הדברים האלה על עצמי. מי היה מאמין שפעם אכלתי בצל כמו שאוכלים תפוחים... איכס.

אז החלטתי להכין לקרין קופסה של צעדים ראשונים. הקופסה נסעה ארצה במצב מקושט אך שטוח, למזלכם קרין היתה חמודה במיוחד וצילמה אותה בצורתה בעלת הנפח כי לי כבר לא היה איך

בתוך הקופסה יש זוג נעליים, שקניתי באטסי. גם הן לא ממש להליכה, אבל תראו איזה יופי :)

[ואני מתנצלת בשם קליפורניה על זה שהיה פה יום שמש מעונן כשצילמתי את התמונות להלן]

ועוד בקופסה יש ספרון של צעדים ראשונים, מקום לכתוב את כל הפעמים הראשונות, ועוד קצת.

רציתי שהוא יכלול דפים שלא כולם שווים בגודל ובצורה, אז בפנים משולבים דפים צרים יותר או קצרים יותר, וגם מעטפות מנייר עטיפה חום שהכנתי לבד, לתוכן אפשר להכניס תמונות או דפי סיפורים נוספים, אם רוצים.
רציתי גם שהחיבור יעשה על ידי טבעות כדי שניתן יהיה להזיז את הדפים למקום אחר, בהתאם לקצב ואופי ההתקדמות של הקטנה, כי כל ילד עובד אחרת. בשיטוט ייעודי בחנות הסקראפ המקומית  מצאתי את דף הצ'יפבורד הזה, שאפשר לי להכין אלבום בגודל שאני רוצה בלי יותר מדי כלים מיוחדים, וחוץ מזה הוא גם ממש יפה, והשתלב נהדר עם הצבעים שקרין אוהבת :)

נעיף מבט פנימה

את התמונות צילמתי בדירה שבארה"ב, וטוב שכך, כי המצלמה של ההורים לא עבדה

ממש אוהבת את המצלמה הזו, אולי אקנה את החותמת שלה

לכל חודש מוקדש דף.

לפני הנסיעה גם נגמרו לי האותיות המתגרדות ומסתבר שלא מייבאים אותן יותר, אז דפי החדשים האינדיבידואלים נותרו ללא כיתובים, וקרין תוכל לכתוב בהם איזה סימני דרך שתרצה. 

למעלה אפשר לראות שהא' נגמרו לי באופן מפתיע :) השלמתי אותה אחר כך בכתב יד מכוער P:

בסוף הוספתי עוד שתי מעטפות לתמונות ומעטפה אחת עם דפים נוספים בשביל הערות, סיפורים או תוספות אחרות, שאפשר לנייד לאן שרוצים כמובן

ועל הצד האחורי של הכריכה

הקופסה מעוצבת בהתאם, כך שאם קרין והבח"ל יחליטו לעשות כן, הם יוכלו לשמור את הפריטים האלה בתוכה בשביל בכורתם, ליום שבו היא תרצה בהם, אולי.

את הקופסה עיטרתי בציטוט שנראה לי מתאים ביותר.

כל האלמנטים שבהם מצויות האותיות הלבנות האלה מכילים חתיכות מאחד מספרי ילדותי האהובים - האסופית. קניתי עותק במיוחד בשביל להכין את ספרון המתנה (בגלל שבמקור הוא היה אמור להיראות אחרת לגמרי), והשתמשתי בו בכל מיני מקומות. וכן, בחרתי משפטים ספציפיים בשביל אלמנטים ספציפיים, שומדבר אינו מקרי.
[אגב, זו הוצאה מחודשת עם פונט גדול יותר, ללא איורים, שאיכשהו התקצרה מ- 202 עמודים ל- 96 בכרך הראשון. במילים אחרות - חפשו את המהדורות הישנות יותר, רבות הקסם, שהעברית בהן יפה יותר ולא מרודדת לשפת היומיום העדכנית ושזורה שגיאות דיבור. ועכשיו אפסיק להתמרמר]

וכמובן שאי אפשר בלי כרטיס, שיכיל הסבר קצרצר על מקורות המתנה, ואיחולי אושר משפחתי לרוב. מזמן ידעתי שאני רוצה לנצל סט חותמות חדש בשם postmarks, שכבר עשיתי בו שימושון בתוך הספרון. כמו בדרך כלל כשמדובר בסט חותמות חדש ומגניב, אני יוצאת מנקודת הנחה שאתיישב ליד השולחן, שלל חמרים סביבי, ומרוב מגניבות הכרטיס יבנה את עצמו. רק מה, בדרך כלל זה לא ממש קורה ובסוף יוצא לי משהו אחר לחלוטין. 

כאן זה דווקא כן קרה. התחלתי מלבנות את שולי ה"מעטפה" עם חותמת הפספוס הזו, פעם בכחול ופעם באדום. ואז הוספתי בול שהורכב מבין שלל האפשרויות בסט. ואז עוד חותמת special delivery עם תאריך הלידה של הקטנה, כי זה התבקש ממש. ואז handle with care, גם זה די מתבקש. ואז נחו עיניי על חותמת ה- air mail, ונורה קטנה נדלקה לי מעל הראש. אני צריכה חסידה! אבל אין לי חסידה... לא חותמת, לא מדבקה... בסוף מצאתי את הציפור הזו, שבחותמת המקורית סוחבת לב. זכיתי בה פעם בבלוגולדה :) החתמתי אותה, מינוס הלב, והמשכתי את האיור ליצירת חבילה קטנה. חותמת air mail. לב קטן לסגירת החבילה. done!

אז גם כאן - שיהיו לכם שנים רבות של אושר משפחתי, שמרו על עצמכם ואחד על השני, ושיעלה תמשיך תמיד לצחוק מתוך שינה :)