עניינעץ

לפני מספר חדשים עלה במוחי, לראשונה, רעיון להחלפה.
הזדרזתי להציע אותו בקומונת צומת צבעים, לפני שמישהי אחרת תחשוב עליו גם...
החלפת פינטרסט.
למי שלא מכירה את האתר (הממכר), פינטרסט מאפשר ליצור מעין לוחות וירטואליים, שמורכבים מתמונות וקישורים לאתר מהם נלקחו. אפשר להשתמש בו כדי "לנעוץ" מתכונים שתרצו לנסות, תמונות יפות שנתקלתם בהם, רעיונות לעיצוב הבית, פרויקטי מלאכת יד, או כל דבר אחר העולה על רוחכם.
במסגרת ההחלפה, כל משתתפת התבקשה ליצור לוח השראה עבור ההחלפה, לפי ראות עיניה. לאחר הגרלת הזוגות, כל משתתפת התבקשה להשתמש בלוח ההשראה של המקבלת שהגרילה כנקודת מוצא ליצירה - בין אם כהשראה למדיה, לחומר, לפלטת צבעים, לנושא מסוים, או האווירה הכללית של הלוח.

אני הגרלתי לעצמי את שמים ירוקים. הלוח שלה היה מאד... שמים ירוקים. אני חושבת שהייתי מנחשת שהוא שלה גם אילולא ידעתי למי הוא שייך.
[האמת, שאני חושבת שכל הלוחות ייצגו נאמנה את מי שיצרה אותם, מה שמאד הגניב אותי לראות]
נתתי ללוח זמן לשקוע, או לחלחל, או לעבוד לבד. וגם שוטטתי קצת בלוחות האחרים של שמים, מודה ומתוודה. סתם מתוך סקרנות :)
ובוקר אחד התיישבתי והתחלתי לעבוד.
זה היה תהליך מעניין, כי התחלתי בלי "קונספט" מוגדר, בניגוד לבדרך כלל, אלא עם רעיון של להכין מחברת שתשמש לסקיצות, או לרשימות מכולת, או כל שימוש אחר שיתאים, והתכוונתי לשבץ בה פה ושם דפים מעוצבים.
התחלתי מהדף הזה, שמופיע ראשון בין הדפים המעוצבים במחברת, בהשראת היצירה הזו שהופיעה בלוח של שמים. ההשראה כאן לא ויזואלית בכלל, יצאתי דווקא מהכותרת שלה והפלגתי למחוזות אחרים. אני קוראת לדף הזה "never was a cornflake girl"

יש עליו הרבה פרפרים שפינצ'צ'תי מדף זהה לדפים מהם הרכבתי את המחברת, ומקום לעוד אחד ש"ברח".

ואח"כ גירד לי בידיים, אז השתמשתי בחותמת החדשה שלי, על רקע שנצבע בקופיקים בלי הרבה טכניקה. ואז הוספתי לה מסגרת מסביב כדי להסתיר את השוליים של צביעת הרקע. ואז הוספתי לה גם חוט ו"מסמר". ואז זה כבר קצת נראה לי גלריה. ומכאן בעצם התחיל להתגבש הקונספט שלי, והדף הזה הוא הראשון שקיבל כותרת, "when i'm done shaking i'll be simple"

ומשם עברתי לדף הבא, בהשראת שריר הלב מהלוח, מחווה קטנה לשיעורי הפיזיולוגיה שלי באוניברסיטה. הוא צויר בעפרון פחם שסחבתי מבועז, טושטש והוצלל עם מקלון אזניים, ואח"כ טפטפתי עליו סירופ פטל. שמסתבר שלא מתייבש בכלל, אז ציירתי את הלב שוב, ואז התזתי עליו תה, ועברתי על הכתמים בטוש אדום. low-tech זה כאן. הדף הזה, שמהווה את אמצע (לב, הה) המחברת, קרוי "where'd you put the keys, girl?"

הדף הבא בתור נעשה בהשראת קולאז' הרוזמרין. אהבתי מאד את הרקע שעשוי מחתיכות נייר שמונחות על הבסיס, וגם את השרבוט הרוזמריני. זו האינטרפרטציה שלי, עם מגוון שאריות נייר לבנות יותר או פחות, החתמה של סביון על נייר פרגמנט, ו"צלקת" שתפורה בחוט שחור בשביל הדרמה. קוראים לו "the pressure has been all mine", והוא הדף המעוצב האחרון במחברת.

בדף האחרון שעיצבתי, שנוצר בהשראה (מרוחקת, יש לציין) של היצירה הנ"ל, המשכתי להתפרע לי (מה לעשות, גם כשאני מתפרעת אני שקטה) עם נייר שיישנתי באמצעות תה ודיו חום. החצוצרן נגזר מתוך גלויה שמפרסמת הצגת תיאטרון חדשה בסן פרנסיסקו, ושרבוטים משונים שלי, בהשראת היצירה הזו שהופיעה בלוח. מאד אוהבת את התוצאה, וקראתי לה "i know i planned it like a battle".

אח"כ הוספתי עוד דפים ריקים
וגם כריכה עשויה קראפט, ועליה נייר שקוף עם פרפרים של hambly (אני חושבת), ושארית נייר מהרקע שיצרתי בקופיקים. החלטתי להוסיף גם שם משפט, "i leave pieces of paper, pieces of myself, along the way", כי הוא מאד התאים לי שם. וגם קליפס אחד מחנות משרדית.

בסופו של דבר, אני חושבת על המחברת הזו  כעל תערוכה ניידת. אפשר להשתמש בדפים האחרים שלה ליצירות מוגמרות, או לסקיצות של יצירות שטרם הותחלו, או לרעיונות. וגם רשימות מכולת זה לגמרי בסדר...
לא רציתי להוסיף את הכותרות בפנים כי זה נראה לי מעצבן מחד, ותופס מקום על דפים ריקים ששמים יכולה לנצל לשימושיה מאידך, אז יצרתי "תכניה" ל"תערוכה", על בסיס של שני "כרטיסי כניסה" שהחתמתי

בפנים יש רצועת נייר ארוכה שקיפלתי והדבקתי לצד הפנימי של כרטיסי הכניסה, ועליה רשומים שמות הדפים, וגם כותרת ראשית - reflections of  a sound, כי כל הכותרות וגם המשפט שמופיע על כריכת המחברת הם משירים ששמעתי תוך כדי עבודה, והוסיפו גם הם להשראה.

ולאחר מכן נפניתי לעצב "כרטיס ברכה" שיתלווה אל ההחלפה, כמיטב המסורת. התחלתי עם קופסת פח של Altoids, סוכריות מנטה מקומיות. אחרי שרוקנתי אותה ושטפתי אותה, ציפיתי אותה מבחוץ ומבפנים בניירות מדוגמים אבל עדינים. יצרתי כעין וילון של תיאטרון מנייר מדוגם שיש עליו דוגמת קטיפה שלי הזכירה וילון או ספה של פעם, והצמדתי אותו לתחתית הצד הפנימי של הקופסה.

מאחורי הווילון הטמנתי את ה"תכניה" שלי, ובצד השני של הקופסה הוספתי הקדשה (שמים, אני מקווה שאת לא נזקקת למשקפיים עכשיו...)

וככה היא נראית מבחוץ

זו היתה החלפה ממש ממש כיפית, שהוציאה אותי למקומות אחרים לחלוטין ממה שאני רגילה, ואתגרה אותי מאד.  אני כבר חושבת על רעיונות חדשים :)