את המגירות המעוצבות האלה התחלתי לתכנן אי שם בדצמבר. 2010. כלומר חצי שנה לפני החתונה. במקור התכוונתי להכין אותן כמתנה לראש השנה לשתי המשפחות שלנו - מגירה לכל זוג הורים.
אבל כשראש השנה התגלגל והגיע הרגשתי מאד לא טוב ולא הצלחתי לסיים את הפרויקט.
אמרתי לעצמי נו טוב, ניתן אותן במתנה לסוכות. אבל אז העין שלי החליטה לעשות צרות וביליתי את החג בהתרוצצות במסדרונות בית החולים קפלן.
סיכמתי עם עצמי שהן יהיו מתנת פרידה זמנית, ואתן אותן בארוחת הערב המשותפת שאמא של בועז ארגנה יומיים וחצי לפני הטיסה שלנו. אבל שוב - התרוצצות בבית חולים, אריזות עד הרגע האחרון, ניקוי הדירה לקראת העזיבה (ואף מילה על בעלות הבית כי לא מדברים ככה באינטרנט), ושוב לא הספקתי. והאמת, גם לא היה לי מצב רוח.
בטיסה אמרתי לעצמי שנשלח אותן לכבוד היומולדת של אמא, בדצמבר. היא בוודאי תשמח לקבל מתנה יצירתית מבתה הרחוקה.
אבל הקופסאות בוששו לבוא.
והנה, הן כאן. והמגירות שלי הוצאו מעטיפת הפיג'מה שלהן, שלחתי תמונות לפיתוח, וסיימתי אותן. וזה לקח רק שנה וחדשיים!
אז הנה מגירה מספר אחת
ותמונות פרטים
ומגירה מספר שתיים
ועוד קצת תמונות פרטים
וגם כרטיסונים קטנים, למקרה שמישהו יחשוב שלא אנחנו שלחנו את המתנה הזו, שבה יש תמונות שלנו מהחתונה...
עכשיו רק צריך ללכת לדואר.
אבל כשראש השנה התגלגל והגיע הרגשתי מאד לא טוב ולא הצלחתי לסיים את הפרויקט.
אמרתי לעצמי נו טוב, ניתן אותן במתנה לסוכות. אבל אז העין שלי החליטה לעשות צרות וביליתי את החג בהתרוצצות במסדרונות בית החולים קפלן.
סיכמתי עם עצמי שהן יהיו מתנת פרידה זמנית, ואתן אותן בארוחת הערב המשותפת שאמא של בועז ארגנה יומיים וחצי לפני הטיסה שלנו. אבל שוב - התרוצצות בבית חולים, אריזות עד הרגע האחרון, ניקוי הדירה לקראת העזיבה (ואף מילה על בעלות הבית כי לא מדברים ככה באינטרנט), ושוב לא הספקתי. והאמת, גם לא היה לי מצב רוח.
בטיסה אמרתי לעצמי שנשלח אותן לכבוד היומולדת של אמא, בדצמבר. היא בוודאי תשמח לקבל מתנה יצירתית מבתה הרחוקה.
אבל הקופסאות בוששו לבוא.
והנה, הן כאן. והמגירות שלי הוצאו מעטיפת הפיג'מה שלהן, שלחתי תמונות לפיתוח, וסיימתי אותן. וזה לקח רק שנה וחדשיים!
אז הנה מגירה מספר אחת
ותמונות פרטים
ומגירה מספר שתיים
ועוד קצת תמונות פרטים
וגם כרטיסונים קטנים, למקרה שמישהו יחשוב שלא אנחנו שלחנו את המתנה הזו, שבה יש תמונות שלנו מהחתונה...
עכשיו רק צריך ללכת לדואר.








































