עוד מאסכולת השמונה שעות עבודה מינימום...המחרוזת הזו עשויה חוט דיג, אלפיים ומשהו חרוזי ונציה, חרוזים דמויי פנינה, חרוזים דמויי עלים שיוצרו לתקופה קצרה על ידי סוורובסקי, וחרוזי סוורובסקי ממשפחת ה- bicones והפרחים, הכל בגוונים של ירוק, לבן ושקוף. כל אלה מושחלים על חוט אחד ויחיד באורך 2.5 מטר. כן, השתמשתי כמעט בכולו.
זה אחד התכשיטים האהובים עלי. את הראשון הכנתי לעצמי, בגווני הבית (אפור וסגול, כמובן) לחתונה של החברה שתכשטתי. עוד אחד הכנתי בגוונים של הדוגמה המקורית, בתמונה. השרשרת הזו יושבת קרוב קרוב לצוואר, ואחד החרוזים דמויי-הפנינה שבה נכנס לאחד ה"עלים" הלולאתיים שיוצרים בדוגמה, וככה היא נסגרת ותלויה לה מבסיס הצוואר ועד המחשוף. לטעמי היא מאד מחמיאה ומשדרגת את ההופעה, בלי להיות יותר מדי שתלטנית.
וכך, היא ישבה לה על השולחן שלי, בשקט בשקט, בין שלל חרוזים צבעוניים יותר וקורצים יותר. בשנתיים שהיא ליוותה אותי, אני חושבת שמדדו אותה אולי פעם אחת. ואז, הגיע היום שלה. אשה מקסימה ביקרה אצלי ב"אמני רחובות פותחים את בתיהם" יחד עם הבת שלה, ולקחה אותה הביתה. השרשרת הזו היא מסוג התכשיטים שאני מעדיפה לחכות איתם, העיקר שיגיעו לבית טוב. אני מקווה ששתיהן מאד מאושרות יחד :)
הדבר היחיד שיותר משמח אותי מאשר תכשיט שמצא את בעליו החדשים הוא הטרנספורמציה שמשרה הצבע המתאים על היופי שחבוי בכל אדם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה