לבבות תמיד נראים לי משהו קצת קיטשי, בעיקר כשהם עגולים ומושלמים וסימטריים. אני מעדיפה לעשות אותם א-סימטריים ולא שמנמנים, או למצוא דרך אחרת לעשות אותם קצת יותר מעניינים, למשל ככה:
הכרטיס עשוי פרגמנט רגיל, עליו ציירתי לבבות, הבלטתי את קו המתאר שלהם וחוררתי מבפנים. בנוסף, ציירתי שלושה לבבות קטנים יותר, חוררתי אותם גם מסביב וגם מבפנים, והוספתי נקודה של טוש נצנצים באמצע כל פרח.
בצד יש הבלטה של לבבות קטנים, וחירור מסביבם (הדוגמה של הכרטיס הזה תואמה כך שתצא במקביל לכלי מחורר-הלב של פרגמנו, אבל לי אין אותו, ולכן החירורים מתעקלים להם אנה ואנה מדי פעם). אחרי החירור, גוזרים ופותחים את החלק העליון של הלב, ואז מכניסים בו "סרט" - פס מנייר פרגמנט בצבע אדום עמוק שמושחל בחירורים.
אח"כ מוסיפים חירור בודד בראש כל לב, וקושרים אותו לנקודה מתאימה באחד הלבבות הגדולים שעל הכרטיס. את כל העסק הזה מהדקים בסרט (או במקרה שלי, חוטי צמר מחליפי צבעים שאהובים עלי במיוחד) לבריסטול שמהווה רקע. במקור זה היה אמור להיות נייר פרגמנט, אבל אני לא חושבת שלהרבה אנשים יש דיו מתאים לכתוב את הברכה שלהם על הצד הפנימי של הפרגמנט + עט ציפורן, ולכן מעדיפה לעבוד עם בריסטולים רגילים, שבפנים הם בצבע לבן.
התוצאה הסופית משובבת לב (הה הה), במיוחד כאשר הכרטיס בתנועה והלבבות מתנועעים להם לכאן ולכאן.
אני מקווה שהוא גרם לזוג שקיבל אותו ביום חתונתם לחייך.
כל כך יפה
השבמחק