מי שהתגעגע לפרגמנט, שירים יד.
השבוע החלטתי לקצץ בשעות העבודה כדי לסיים את הכתיבה, אז תחזיקו אצבעות, ואז נוכל כולנו ליהנות משעות של חירורים והבלטות. יי!
קל לשים לב שאני אוהבת פרפרים. כשהייתי קטנה אהבתי לרוץ אחריהם בשדות הפרחים של מכון ויצמן (כשעוד היו שם כרים נרחבים של פרחי בר), כשגדלתי קצת ציירתי אותם וזה טרם נפסק.
גם בכרטיס של היום יש פרפרים. הם צבועים (לא משהו בכלל) בצבעי עפרון, ומרחפים מעל דוגמה מסולסלת שעברה הבלטה מרבית, מלווים בכמה חירורים, ויש גם stippling למי שיסתכל טוב. כרטיס קטן ונחמד.
מהמם
השבמחק