מנפנפים

בשבוע שעבר הייתי במצב רוח לפרגמנט, ולכן עבדתי על עוד מניפה, למרות הקור הרב שגרם לפרגמנט להתנהג לא יפה (מפונק, כבר אמרתי).
ראיתי את השאלות בתגובות על המניפה הקודמת, אבל את המניפה הזו הכנתי ביום אפור וחשוך יחסית, שאינו מתאים לצילום בחלל סגור, ולכן הסברים יבואו עם המניפה הבאה. בינתיים, מי שמתעניינת ורוצה להכיר קצת יותר את טכניקת הפרגמנט, יכולה להציץ ברשומה הזו.

המניפה של היום מאד מצאה חן בעיני כשראיתי אותה בספר, משהו בחלק הפנימי שלה הזכיר לי מוזאיקה בגלל כל הקווים שחותכים אותו, וגם יש ניגוד גדול מאד בין החלק הפנימי המעוגל והשבור לחלק החיצוני העדין והיפני מאד; ואני מאד אוהבת ניגודים. 

 הניגוד במניפה מועצם על ידי צביעה, שנראית בתמונות (וגם במציאות) כהבדלי גוון מאד מאד עדינים אך מורגשים. התוצאה הזו מושגת באמצעות צביעה של החלק האחורי של הדף בצבעי פסטל שמן (מה שכינינו כילדים "צבעי פנדה") שנמרחים באמצעות שמן מיוחד עם ריח תפוזים נעים. השמן עוזר למרוח את הצבע בצורה אחידה וגם מעדן אותו.

המניפה הזו צבועה בוורוד בחלק הפנימי ובסגול מחוזק בכחול מטאלי בחלק החיצוני, וזו המניפה הכי ריחנית שיש לי בינתיים D:

חוץ מזה יש כאן עבודת הבלטה די רצינית, גם הבלטה מלאה (לבנה מאד) וגם הבלטה חלקית (לבן חלש), חירורים בעזרת הרשת הרגילה והרשת הצפופה, חירורים באמצעות המחטים ומעט גזירות.

והנה המניפה ממוסגרת בעוד מסגרת דמוי-מיושנת שמצאתי, על שני סוגי קארדסטוק (שאחד מהם קיבלתי במתנה מענת בחבילת היומולדת :)

סה"כ זמן עבודה: 7.5 שעות.

זהו להיום. אם מזג האוויר יתנהג יפה בימים הקרובים אני אצלם את שלבי העבודה של המניפה הבאה בתור ואסביר קצת יותר.

[רק שתדעו, שעל מזבח המניפה הזו הקרבתי את הג'ינס האהוב (והיחיד) שלי, בגלל משב רוח פתאומי שפתח את החלון והעיף את הטינטה (הדיו הלבן) שאיתה אני משרטטת את קווי המתאר על השולחן ומשם על המכנס שלי. אם מישהי כאן היא אלופת כתמים סטייל אודטה אשמח לשמוע רעיונות איך להוציא את הצבע, שהוא על בסיס מים, מהמכנסיים שלי]