חמלי

מה זה החום הזה באמצע פברואר? פשוט בושה.
מזל שיש לי מניפות ;)


השתדלתי לצלם את שלבי העבודה על המניפה הזו ואני אתן קצת הסברים מסביב.
מתחילים.
קודם כל - קצת על הפרגמנט, למרות שדי בטוח שאמרתי את זה בעבר. נייר הפרגמנט שאני עובדת איתו הוא לא נייר הפרגמנט שרובנו מכירים מהמטבח ו/או שיעורי מלאכה בבי"ס. זה נייר עבה יותר, במשקל של 150 גר', והוא מרגיש קצת פלסטיקי כשנוגעים בו.
השלב הראשון בעבודה הוא תמיד העתקת הציור על דף פרגמנט בטינטה, על פי רוב לבנה. את הטינטה מושחים על הנייר באמצעות ציפורן. בתמונה אתם יכולים לראות את הציור לאחר ההעתקה, כשהוא עדיין צמוד לנייר עליו הודפס הציור המקורי

ומקרוב יותר

(זמן עבודה עד כאן - שעה וחצי)

בשלב הבא (כשמדובר במניפות. בכרטיסים/פרויקטים אחרים הסדר שונה קצת) מנתקים את השרטוט מהנייר ומתחילים בעבודת ההבלטה. בשלב הזה משתמשים במבלטים בעוביים שונים כדי ליצור את כל האלמנטים הלבנים

המבלטים גם "צובעים" בלבן וגם יוצרים טקסטורה על הנייר. ההבלטות יכולות להיות אחידות (כמו הגבול החיצוני של המניפה מסביב) או לא אחידות (כמו שתראו בפרחים). בתמונה הבאה אפשר לראות שההיקף והפסים שמחלקים את המניפה ליחידות כבר מובלטים, והשאר עדיין לא

בועז צילם בשבילכם תמונה אמנותית שלי תוך כדי הבלטה

וכאן כבר כל עבודת ההבלטה הסתיימה. שימו לב להבדל באופי ההבלטה בין הפרחים לבין היקף המניפה.

(זמן לשלב הזה - שעתיים ו- 55 דקות)

במניפה של היום יש שלב נוסף - צביעה. גם כאן צבעתי עם צבעי פסטל שמן ("פנדה"), ומריחה של הצבע בשמן דורסו עם ניחוח תפוזים :) על חלק מהמניפה

(זמן עבודה לשלב הזה - 30 דקות)

בשלב הבא עוברים לחירורים. יש מגוון גדול של כלי חירור בתצורות שונות, שרובם נועד לעשות לנו חיים יותר קלים - בעקרון את כל העבודה אפשר לעשות עם מחורר מחט אחת, אבל אם נעבוד על דוגמאות מתאימות במחורר 4 מחטים זה יקח לנו רבע מהזמן :)
התחלתי מחירור צפוף בתחתית ובחלק העליון של המניפה; במקרה הזה אני משתמשת במחורר מחט אחת וברשת הצפופה, שעוזרת לי לחורר במרווחים פחות או יותר אחידים.

אחר כך עברתי לחירור כל החלקים שייגזרו החוצה בסופו של דבר; כאן אני עובדת עם מחורר שתי מחטים כדי לשמור על מרווחים קבועים בין כל חירור לבא אחריו. באותה שיטה מחוררים גם מסביב למניפה, כדי לנתק אותה מן הנייר.

(זמן עבודה לשלב החירור - שעה ו- 20 דקות)

בסוף עוברים לשלב הגזירה, בו משתמשים במספריים שנראות כמו מספרי ציפורניים, אבל קצה הלהב שלהן הרבה יותר חד.
למי שהסתכלה על החירורים שמיועדים לגזירה ואמרה - הי, מגניב, זה הופך לקו תלישה! אז לא, למרות שזה גם מה שאני חשבתי בהתחלה. למעשה, אחרי החירור, מכניסים את שני ה"שפיצים" של המספריים לתוך שני חורים סמוכים, וקוצצים את הנייר שביניהם ליצירת שפיץ. ואז לזוג הבא אחריו, וכן הלאה והלאה.

כך נראה החלק הפנימי של המניפה אחרי שגזרתי החוצה את כל החלקים המחוררים.

(זמן עבודה לשלב הגזירה - שעה ו- 30 דקות)

והנה המניפה ממוסגרת (תודה לאיקאה), כשהיא מונחת על נייר עם קישוט קטיפה שקניתי בפנאי לי

סה"כ זמן עבודה: 7 שעות ו- 45 דקות