'חלפות

החודש השתתפתי בהחלפה הראשונה שלי, בקומונה the colourful side of life. זו היתה החלפה זוגית, בה כל אחת שלחה לבת הזוג שלה חומר גלם כלשהו שהיא לא ממש יודעת מה לעשות איתו (ברור שלכולנו יש כאלה במגירות), וחיכתה לראות מה יצא מזה. אני הגרלתי את קשת, שתמיד שופעת רעיונות מגניבים. מה שרק הלחיץ אותי עוד יותר... לאורך כל תהליך העבודה התפללתי שזה לא ייראה כמו משהו שילדה בת ארבע הכינה בגן. אוף.
לצערי התחלתי לעבוד באופן די ספונטני ולא הספקתי לצלם את מה שקיבלתי מקשת, אבל במעטפה הקטנה שהיא שלחה לי היו סליל פלסטיק שפעם היה עליו חוט תפירה, פקק שעם של בקבוק יין, וחגב מוזהב מגבס.


[החגב הזה, כך הסבירה קשת, הגיע עם ממתק יוקרתי צרפתי כלשהו; זה הזכיר לי את סוכריות החרקים שראיתי בבון מארשה וכמעט הקאתי במעבר המצוחצח שלהם, לכן תבינו את חוש ההומור הצרפתי...]
ובאופן מפתיע (גם אני הופתעתי) ידעתי מיד מה אני רוצה לעשות עם שניים מהפריטים.

החגב נצבע בשחור והפך לדנאית מלכותית, המוכרת יותר לחובבי הפאנצ'ים של מרתה כ- monarch butterfly :) הכנפיים עשויות שתי שכבות קארדסטוק (אחת לצד העליון, אחת לצד התחתון) עליו ציירתי ביד חפשית (וגם בדם, יזע ודמעות) את דגם הכנפיים, וצבעתי בקופיקים. חרצתי אותן קצת כדי להוסיף להן כיפוף קל, ומרחתי אותן ב- diamond glaze כדי לתת להן קצת ברק ולשמור עליהן יותר טוב.

פקק השעם הפך לרגל של פטריה; צבעתי אותו בלבן, והוספתי לו כיפה מפימו בשני צבעים. על גבי הכיפה האדומה (טי הי) יש, כמובן, גם נקודות לבנות כיאה וכיאות.

ולמי שחושב שהפטריה הזו היא המצאה של הנורדים, יחד עם הגמדים שלהם, אז הנה צילום של אחת אמיתית*.

הפריט השלישי, סליל של חוט, היה זה שבו התכוונתי לא להשתמש (כי לא חייבים להשתמש בכולם), אבל בסופו של דבר הוא משמש כהגבהה לפטריה שלי, כך שתשב מעל ה"קרקע".

הוספתי קרעי נייר על תקן אדמה וגם טחב-דמה כמצע לסצנת היער הקטנה שלי, וכיסיתי אותה בכיפה שקופה, שסוגרת אותה בעולם משלה.

במקור רציתי צנצנת (טוב, במקור רציתי משהו כזה, אבל אני לא חושבת שיש במקומותינו), ולאחר כמה שעות של חיפושים הגעתי למסקנה שכל הצנצנות או קטנות מדי, או מכוערות מדי, או כבדות ועבות מדי. המארז השקוף הזה החזיק עציץ, במקור, ואהבתי את הצורה שלו.

למעלה, כדי לכסות על הסגירה הלא מאד אטרקטיבית של האריזה, הוספתי חתיכה של נייר (בייסיק גריי כמובן) עם החתמה של ציטוט מתאים, ושני פרפרים מפונצ'צ'ים מנייר מוזהב.

ברגע האחרון החלטתי שאני לא רוצה לתת את ההחלפה בסתם שקית עם כרטיס ברכה, ולכן בניתי לה מארז מקארדסטוקים מגוונים והוספתי תגית. תסלחו לי על התמונות, צולמו בחשכת הליל עם פלאש כי ידעתי שבשש בבוקר לא יהיה לי מספיק אור כדי לצלם בין כה וכה...

עד כאן ההחלפה הראשונה שלי; במבט לאחור (וגם תוך כדי, במבט קדימה) היא היתה מאד מאתגרת, נהניתי מהתהליך עצמו (גם אם חלקו אילץ אותי להזכר במעבדות בביולוגיה, שם היינו מסתכלים על ספסימנים ומציירים אותם במחברת - כאן, להבדיל, הסתכלתי על תמונות יפות של פרפרים באינטרנט וניסיתי לצייר אותם, ושום יצור חי לא ניזוק בדרך, אבל עדיין), ואני מאד אוהבת את התוצאה. כולי תקווה שגם קשת :)

* והיום בפינת הידעת, הפטריה הכה-מוכרת וכה-מאוירת וכה-מופיעה בכל ספרי הילדים הקסומים היא האמניטה האדומה/קוטלת הזבובים (הגלגול הראשון והפחות מוכר של באפי?), או בשמה הלועזי amanita muscaria; הרבה מהפטריות ששייכות למשפחה שלה רעילות ביותר, והפטריה הזו ספציפית מוכרת כפטריית הזיה. עכשיו נשאלת השאלה, למה בדיוק קובעים הגמדים את מושבם בסמוך לבתי הגידול שלה?