un, deux, trois

בסוף השבוע בועז ואני חגגנו שלוש שנים יחד בשיטוט על חופי אילת. טוב, בועז שוטט, אני ניסיתי כמה שיותר להתחבא מהשמש היות שירשתי את עור הנסיכה הפולניה של הסבא הג'ינג'י שלי, שבהחלט מסוגל להשרף גם בצל בעודי מרוחה בשכבה נדיבה של קרם הגנה בסך 130SPF.

לכבוד המאורע בועז קיבל שלוש חולצות עם הדפסים מגניבים (אחת לכל שנה?), ואני החלטתי שלא בא לי להכין "סתם" כרטיס, אלא משהו כזה, מגניב.
ואז ראיתי את היצירה המיניאטורית של wintam, ונורה קטנה נדלקה לי מעל הראש. אני אוהבת דברים מיניאטוריים. גלגלתי את הרעיון בראש עוד קצת, והתיישבתי לעבודה.

הכנתי אקורדיון עם שתי כריכות קטנות, כמו שהכינה wintam. הבסיס הוא קארדסטוק קרם של DCWV, ועליו ריבועים קטנטנים של שאריות קארדסטוק צבעוני שעליהן הדבקתי/החתמתי זוגות של כלמיני דברים.
[שני היצורולים בצד שמאל הם חתיכה מסרט שראיתי בבלוג של מקופלת ובעזרתה האדיבה גיליתי שהוא נמכר ממש כאן בעיר מולדתי; תודה מקופלת!)

הכריכה והצד השני של הקארדסטוק יוצרים משפט:

[כן, אני יודעת שזה היה הסלוגן של ערוץ 2, אבל נראה לי שעברו מאז מספיק שנים וזה התאים לי.]

ואז נזכרתי שצריך לשנע את הכרטיס לאילת, ולכן עלה בי הרעיון לשים את האקורדיון הקטן בתוך קופסה. ומה מתאים יותר מקופסת גפרורים, כמחווה קטנה לברכה בקופסת גפרורים שהיתה להיט בילדותי (כן, אני זקנה).

במקרה הכינותי קופסת גפרורים שבדיוק נגמרה, פירקתי אותה לגורמים ובניתי אחת משלי על פי התבנית. החלק הפנימי עשוי קארדסטוק קראפט, והחלק החיצוני קארדסטוק בצבע ים (כן, חול וים, יצא לי קצת אילת בלי שהתכוונתי). על החלק החיצוני הוספתי עטיפה חלקית נוספת מנייר מנוקד בסגול, וחרצתי בו לב, אפקט חמוד שראיתי באתר של מרת'ה סטיוארט.

את הפאה החיצונית של החלק הפנימי הנשלף החתמתי בכיתוב חמדמוד שהתאים לי בול

וצירפתי למתנה הארוזה

אני מרוצה :) הפרויקט הבא: מתנת היומולדת של בועז, המהווה את יריית הפתיחה לימי ההולדת של הקיץ, שהם הרבה.
a tout a l'heur