מוציא לחם מן הסיר

מוצאי חג הפסח במשפחה שלי, כפי שכבר סיפרתי בעבר, הוא אירוע שחשיבותו לא פחותה מליל הסדר עצמו. בשנים עברו האירוע הזה היה מתקיים אצל דודה שלי, אבל מאז שהיא נפטרה הוא התפצל והמשפחה הקרובה חוגגת אצל אמא שלי.
אני, בהיותי כופרת גמורה ובעלת חיבה ארוכת שנים ועזה ללחם על כל סוגיו, אמונה על הכנת הפיתות לחגיגת מוצאי החג. אחותי אחראית על הצ'יפס, אמא מכינה את הסלט ודודים שלי אחראים על עיסת הפלאפל, על פי המתכון הסודי של סבתא.
בשנה שעברה, כזכור, אחרי שכבר הכנתי חמישה קילו בצק שהריח ממש טוב, הסיר הטיפש שלי החליט למות. לכבוד הפסח הנכחי הצטיידתי בסיר חדש, ואף ביקשתי מבועז שיעזור לי בתיעוד התהליך במצלמתנו המגניבה (אלא שזו די בתחילת הערב החליטה שנגמרה לה הבטריה), והנה אני מעלה (באיחור של שנה) תמונות, כדרכי שלי לאחל לכולכם פוסט-חג שמח ושנזכה כולנו לאכול מלאן לחם בשנה הקרובה, עד לצום פסח הבא.
 תחילת העבודה תמיד בהרבה קמח, שמרים, מעט מלח וקצת סוכר. מי שרוצה יכול להוסיף קצת שמן, אבל רק בשלבים מאוחרים יותר כדי לא להפריע לרשת הגלוטן לרקום את קוריה.

הנה הבצק שלי מוכן להתפחה, לאחר לישה. הדירה שלנו קרה מאד, ובימים בהם יש שמש נעימה בחוץ אני שמה את הבצק בגינה להשתזף, התפיחה מהירה יותר וטעימה יותר ככה.

תמונה בפרופיל כדי שתוכלו להשוות לתמונת האחרי -

בצק של פיתות מכיל הרבה מים (כדי שיווצר הכיס הנחשק) ובניגוד ללחמים אחרים הוא לא עובר תפיחה שניה, ולכן צריך לתת לו תפיחה ראשונית מלאה. אחרי התפיחה הוא נראה כך -

לאחר מכן הבצק מחולק לכדורים, ממתין מספר דקות בצד עד שרשת הגולטן תירגע לאחר הכדרור, אחרת היא תתכווץ חזרה בזמן הרידוד.

הפיתות המרודדות נחות שוב למספר רגעים (על הסדין רואים את כל השלבים יחד, כי אני עובדת במקביל על כמה נגלות של בצק), בטרם יוטלו אל הסיר.

סיר?
כן, סיר.
 סיר מיוחד, שאפשר להשיג בשווקים הנודדים בין ערים שיש בהן ריכוז גבוה של מצרים ו/או תימנים. זהו סיר שחלקו התחתון יושב על הכיריים, כמו כל סיר, ובחלקו העליון סליל חימום חשמלי. כך הפיתה מקבלת מכת חום משני הצדדים בו-זמנית, ונאפית מהר מבלי להתייבש.
היות שהמצלמה שלי לא שיתפה פעולה לא הספקתי לצלם תמונה של הסיר, אבל בבלוג של אמירה מצאתי לכם כמה תמונות להמחשה של הסיר (בניגוד לתמונות, אני לא אופה על המכסה).

פיתות מוכנות מדגמנות שמנמנות

עוד מעט יצטרפו אליהן עיסת פלאפל ירקרקה מעשבים לאחר שהוטלה אל גורלה המטוגן, וגם צ'יפס. תיעוד בחשיפה איטית של ההמולה המשפחתית במטבח.

כולם לשולחן! את הארוחה הזו אוכלים בעמידה, רצוי ליד קערת הצ'יפס ;)