פרויקט תפירה ראשון!
אחרי שהמכונה יושבת אצלי כבר כמה חדשים, אחרי שבחרתי פרויקט ראשון קצת שאפתני ועסקתי בחיפוש הרכיבים המתאימים במדויק (הוא גם יגיע לכאן, מתישהו, אני עובדת על זה), החלטתי באופן די ספונטני לתפור צעיפים בתור מתנה לאמא ולדודה שלי, שחוגגות יומולדת יום אחרי יום בדצמבר.
קניתי את הבדים המתאימים אחרי חיפושים ממוקדים - פליס לצד אחד, כותנה בצד השני - והתחלתי כמובן מצעיף נסיון בשבילי, שיצא קטסטרופה בנסיון הראשון וקצת פחות קטסטרופה בנסיון השני ;) ואז עברתי למתנות.
אמא קיבלה צעיף שבצידו האחד פליס אדום כהה, ובצד השני הדפס עם נגיעות אדומות, כי מאד יפה לה אדום -
בשני הצדדים של הבד הוספתי שני ריבוע פליס כדי להאריך את הצעיף, וגם שיהיה קצת מעניין. בצד השני הוספתי עוד שני פאנלים של הבד עם ההדפס -
ודודה שלי קיבלה את הצעיף המגניב הזה, שבצד האחד שלו פליס שחור, ובצד השני, חתולים מצחיקתולים (בד ישן למדי של מייקל מילר) -
גם כאן יש עוד שני פאנלים בצד השני
הצעיף שלי, אגב, נראה כמו זה של הדודה, רק עם פליס סגול בצד השני. והכי עקום מכולם ;)
ככה הצעיפים נשלחו ארצה -
אמא טוענת בתוקף שהצעיף לא עקום, אבל היא אמא שלי, ברור שהיא תגיד את זה ;) ושוב המון תודה לריבי שכנתי הרחוקה על עצותיה הטובות והתמיכה הטכנית.
השם של הרשומה מקורו בפינה החדשה שאני מייסדת היום - דברים שסבתא (התופרת המקצועית) לא סיפרה לי -
1. על מכונה יש שלל סימונים שמטרתם לעזור לך לתפור ישר. אבל אף אחד מהם לא יעזור אם לא גזרת ישר.
2. מספרי תפירה זה דבר ממש כבד (את זה ידעתי כבר כילדה שעזרה לסבתא, אבל חשבתי שעם הגיל זה משתפר...)
3. תופרים מתחילים צריכים כל הזמן לשנן את המנטרה "תמיד מורידים את הרגלית של המכונה לפני שמורידים את הרגל על המכונה".
4. להצטייד בפורם תפרים (אפילו כזה שעלה 1.5 דולר ב-daiso).
5. לפרום לוקח הרבה יותר זמן מאשר לתפור.
ומה סבתא שלי היתה אומרת על זה? "אבל תראי, יא בנתי, איפה עוד היית לומדת ככה הרבה כבר ביום הראשון? באף בית ספר".
בזמן שאתם קוראים את הרשומה הזו, אני לוקחת ברצינות את תפקידי כשליחת "יוצאות מהקווים" בניכר, ומתעדת בשבילכם את המתרחש ב- CHA! חפשו את הדיווח שלי משם בתחילת השבוע הבא בבלוג שלנו. נתראה :)
אחרי שהמכונה יושבת אצלי כבר כמה חדשים, אחרי שבחרתי פרויקט ראשון קצת שאפתני ועסקתי בחיפוש הרכיבים המתאימים במדויק (הוא גם יגיע לכאן, מתישהו, אני עובדת על זה), החלטתי באופן די ספונטני לתפור צעיפים בתור מתנה לאמא ולדודה שלי, שחוגגות יומולדת יום אחרי יום בדצמבר.
קניתי את הבדים המתאימים אחרי חיפושים ממוקדים - פליס לצד אחד, כותנה בצד השני - והתחלתי כמובן מצעיף נסיון בשבילי, שיצא קטסטרופה בנסיון הראשון וקצת פחות קטסטרופה בנסיון השני ;) ואז עברתי למתנות.
אמא קיבלה צעיף שבצידו האחד פליס אדום כהה, ובצד השני הדפס עם נגיעות אדומות, כי מאד יפה לה אדום -
בשני הצדדים של הבד הוספתי שני ריבוע פליס כדי להאריך את הצעיף, וגם שיהיה קצת מעניין. בצד השני הוספתי עוד שני פאנלים של הבד עם ההדפס -
ודודה שלי קיבלה את הצעיף המגניב הזה, שבצד האחד שלו פליס שחור, ובצד השני, חתולים מצחיקתולים (בד ישן למדי של מייקל מילר) -
גם כאן יש עוד שני פאנלים בצד השני
הצעיף שלי, אגב, נראה כמו זה של הדודה, רק עם פליס סגול בצד השני. והכי עקום מכולם ;)
ככה הצעיפים נשלחו ארצה -
אמא טוענת בתוקף שהצעיף לא עקום, אבל היא אמא שלי, ברור שהיא תגיד את זה ;) ושוב המון תודה לריבי שכנתי הרחוקה על עצותיה הטובות והתמיכה הטכנית.
השם של הרשומה מקורו בפינה החדשה שאני מייסדת היום - דברים שסבתא (התופרת המקצועית) לא סיפרה לי -
1. על מכונה יש שלל סימונים שמטרתם לעזור לך לתפור ישר. אבל אף אחד מהם לא יעזור אם לא גזרת ישר.
2. מספרי תפירה זה דבר ממש כבד (את זה ידעתי כבר כילדה שעזרה לסבתא, אבל חשבתי שעם הגיל זה משתפר...)
3. תופרים מתחילים צריכים כל הזמן לשנן את המנטרה "תמיד מורידים את הרגלית של המכונה לפני שמורידים את הרגל על המכונה".
4. להצטייד בפורם תפרים (אפילו כזה שעלה 1.5 דולר ב-daiso).
5. לפרום לוקח הרבה יותר זמן מאשר לתפור.
ומה סבתא שלי היתה אומרת על זה? "אבל תראי, יא בנתי, איפה עוד היית לומדת ככה הרבה כבר ביום הראשון? באף בית ספר".
בזמן שאתם קוראים את הרשומה הזו, אני לוקחת ברצינות את תפקידי כשליחת "יוצאות מהקווים" בניכר, ומתעדת בשבילכם את המתרחש ב- CHA! חפשו את הדיווח שלי משם בתחילת השבוע הבא בבלוג שלנו. נתראה :)
יצא לך יפה ומיוחד מאוד!
השבמחקוהבדים מקסימים.
כשאני התחלתי לתפור (=לפרום...) קנאתי בכך שהניק "בעיקר פורמת" כבר נתפס.
:)
מזדהה :)
מחקצעיפים מקסימים. חבל שאני לא ירשתי דבר משתי הסבתות התופרות שהיו לי.אחת מהן כלל לא הכרתי.
השבמחקעידית.
הלוואי והייתי יורשת את מכונת התפירה של סבתא שלי... :/
מחקכל הכבוד! בתור תופרת מתחילה פלוס כמה חודשים, אני יכולה להגיד לך שהצעיפים מקסימים ומעידים על כשרון רב! לא מפתיע :)
השבמחקשני טיפים פיצים ממני -
1. מספרי תפירה ממש לא חייבות להיות כבדות! יש לי מספרי מתכת כבדים כמו של פעם, אבל אני תמיד מעדיפה להשתמש במספריים שקניתי באיקאה בפחות מחמישים ש"ח (בדולרים זה נשמע אפילו יותר זול!) והן ממש קלות וכיפיות. ממליצה בחום גם לרכוש מספרי זיג-זג, בעיקר אם את תופרת בתפר ישר.
2. לפני שמתחילים לתפור, כדאי לא רק להוריד את הרגלית על הבד אלא אפילו לתקוע כבר את המחט. זה מונע מהמכונה "לברוח" כשמתחילים, אבל אולי זו בעיה רק של המכונות הישנות... אני ירשתי את הבראון הענתיקה שלי מאמא שלי, שקנתה אותה קצת אחרי שנולדתי (הממ... בשנות השבעים) והשתמשה בה בדיוק דקה. שלושים וחמש שנים אחרי המכונה סוף כל סוף ממלאת את תפקידה בחדווה :)
בהצלחה גדולה! מחכה לראות את התוצרים הבאים שלך :)
תודה אמא של :) מספרי זיג זג בהחלט בתכנון, אולי בעיקר כי מאד אהבתי את אלה של סבתא, זה היה נראה לי מגניב. לצערי הזינגר המהממת של סבתא שלי לא אצלי, אז יש לי מכונה חדישה עם המחט כבר בפנים ואפילו אפשר להחליט באיזו פוזיציה ;) אבל תודה על הטיפים!
מחקיצא ממש יפה! ואני לא אמא שלך אז אני אובייקטיבית.ואין מה לעשות כמו בכל דבר practice makes perfect
השבמחקהמון תודה ריבי!
מחקתתחדשי!
השבמחקשמחה לראות שאת זורמת לכיוון תפירה, וכמובן שגם בזה יש לך מגע וסגנון מיוחדים וייחודיים, יצא יופי!
זורמת? אולי מטפטפת ;) יום יבוא ואגיע לסדנת ארנבים שלך!
מחקאני יכולה להיות דודה שלך???
השבמחקמותק של צעיפים!
(אני יודעת לתפור כפתור! זהו...)
♥
דווקא בכפתורים אני לא משהו ;) מוכנה לאמץ אותך בתור דודה, התפנתה אצלי משרה.
מחקמצויין! סגרנו! מכיון שלי אין אחיינים אז אני מאמצת אותך כאחיינית!!
מחק