רואים רחוק רואים שקוף

היום אני מארחת את אתגר החמרים בבלוג יוצאות מהקווים. החומר שבחרתי היה ברור מאליו, בלי לבטים או חלופות. פרגמנט (נקרא לפעמים גם vellum) הוא אחד החמרים החביבים עלי. נכון,  לרוב הוא מופיע בבלוג שלי ככוכב ביצירות שהשפיות אינה מאפיינת אותן, והאלתור, המשחק והספונטניות מהן והלאה. אבל לפרגמנט מאפיינים מעניינים, שבראשם העבודה שהוא שקוף, אבל לא לגמרי, ולכן אפשר לעשות איתו משחקי מרקם, אור, וצבע מעניינים. הוא מעניק לכל מה שנמצא תחתיו מראה מזוגג אך לא צלול (מה שנקרא באנגלית frosted), רך, אפשר אפילו לומר נשי. בחרתי קודם כל לשחק קצת עם התכונות האלה בדף מעוצב. 

התחשק לי דווקא לעבוד עם דף בסיס מלבני ולא ריבועי. ראיתי כמה כאלה לאחרונה והם מצאו חן בעיני, משהו בפרופורציות שלהם דיבר אלי, והחלטתי לנסות. דף הבסיס כאן הוא של dear lizzy. את התמונה (שלי, לשם שינוי) הדפסתי על נייר פרגמנט במדפסת לייזר. 

[כהערת אגב, אפשר להדפיס על פרגמנט די בקלות. מדפסות לייזר מוצלחות יותר כיוון שהן משתמשות ב"דיו" מוצק, אך גם גורמות לנייר להתעקם קלות בגלל שהן מחממות את המשטח. בעבר הדפסתי גם במדפסת דיו על פרגמנט, רק שימו לב שאתם בוחרים באופציה המתאימה לסוג הנייר - למרבית המדפסות המודרניות יש קטגוריה מתאימה עבור שקפים ופרגמנט, ותנו לנייר להתייבש לחלוטין פני שאתם נוגעים בו, אחרת הכל יימרח]

 מסביב לתמונה הוספתי מסגרת שהיא באמת רק מסגרת ולא מאט, כי לא רציתי שהתמונה שלי תקבל גוון ורוד חולני... וביניהן יש doily לקישוט. אני אוהבת את הצורה שבה שולי הדוילי נראים מבעד לתמונה, ומקשטים לי את הצוואר בעוד קצת תחרה. 

המשכתי לשחק עם הסתרה וגילוי של אלמנטים בעיגול הנייר בצד ימין של התמונה, והוספתי עוד פרגמנט - מדבקת laugh more של איימי טאן עשויה חומר פרגמנטי למדי, וסימן ה- and של סטודיו קליקו עשוי פרגמנט אף הוא. את הכיתוב משלים flair של בייסיק גריי. 

אחר כך הלכנו, אני והפרגמנט, לכיוונים אחרים לחלוטין. הדפסתי לי תמונה של העין שלי, שצולמה בזמן האיפור לחתונה. חבל שאין לי ריסים כאלה ביום יום. לא מצאתי בזמן מדפסת צבעונית מתאימה, ולכן התמונה הודפסה בשחור לבן. בסופו של דבר אני די מרוצה מזה, כי אפקט המוזרות של העבודה שתיכף תראו , בערך, מתעצם בעזרת זה שצבעתי את העיניים שלי בקופיקים (וכן, זה הרגיש משונה כמו שזה נשמע), והן נראות כמעט תמונה, אבל לא לגמרי... גזרתי עיגולי עיניים, והשלב הבא היה כמובן לצפות בוואשי שתי זכוכיות מגדלת פצפוניות (מה, זה לא היה ברור שזה השלב הבא?)
השלב הזה היה מעצבן ביותר, כי וואשי הוא, איך לומר, לא מאד דביק. התגברתי על זה בעזרת דבק דו"צ חזק במיוחד ועוד קצת סבלנות. הציפוי לא מושלם, אבל זה הכי קרוב שהצלחתי. 

העיניים שלי הודבקו על כרטיסים פשוטים - בסיס שחור, אחד משאריות של elle's studio ואחד משאריות של bo bunny, עליהם שאריות של אותו נייר מהדף המעוצב לעיל, ומדף של TPC אני חושבת, ומעליהם הדבקתי את זכוכית המגדלת בזווית כך שהיא מגדילה את העין כשמסתכלים דרכה. הוספתי כיתוב הולם (אך מטריד?) והסתכלתי על שניהם במבט של evil mastermind. אני מרוצה.

חבל רק שהכרטיסים האלה סרבני צילום וקשה לראות את האפקט האמיתי, אבל בתמונות הבאות, שסובלות מחשיפת יתר קלה, רואים יותר טוב - 

עכשיו רק נשאר להחליט מי יהיו הבעלים החדשים של הכרטיסים הנ"ל לכשאגיע איתם ארצה בסוף מאי...
מצטרפים? הצפרדע מחכה לכם בבלוג :)