יש כלה בקהל?

בספטמבר, הבת של החברה הכי טובה של אמא שלי מתחתנת. הן חברות כבר שלושים שנה לפחות, לבנות הבכורות שלהן קוראים באותו שם, ואני ממש שמחה שנתבקשתי להכין את התכשיטים לכלה :)

השמלה תהיה לבנה עם נגיעה כתומה, ולאחר שיחה קצרה עם הכלה לעתיד הכנתי גירסה אחת עם נגיעה מאד עדינה של כתום, וגירסה אחת שהיא כתומה באופן בולט, ולקראת סוף תהליך ההכנה של השמלה יוחלט על הגירסה המועדפת.

בינתיים יצאתי איתן לטיול בגינה - הפעם בגינה שלי, ולא של ההורים. יש לנו שם קבוצת שיחים גדולה שבמרכזה מעין קרחת יער (או קרחת גינה, במקרה הספציפי הזה) נסתרת מעין, בה צומח ורד בר וגם ההרדוף שנטוע בצד פולש פנימה, ועכשיו שניהם פורחים, תוכלו לראות אותם ברקע -

וכמה תמונות מסורתיות יותר

חוץ מזה, אני יודעת שנראה מאד שומם ועצלן פה, אבל מאחורי הקלעים יש לא מעט עבודה, החלפה שצריכה להשלח עד תחילת השבוע הבא, אולי קצת אפייה לשבועות (או סתם), ועוד שרשרות בצבעים משובבי נפש שיופיעו כאן בקרוב.
ובינתיים, נאחל נסיעה טובה לשרשרת הראשונה שמכרתי באטסי, שנמצאת כבר בדרכה לבית חדש בניו יורק. מרגש :)

au naturale

אני עסוקה עם פרויקט תרגום די גדול, שתי החלפות (אמא'לה) ומתנה לבועז, שלא לדבר על סופ"ש בדרום ועוד פרויקטים באופק.
אבל בינתיים שרשרת שהכנתי על פי הזמנה ובסוף נשארה אצלי (ולא כי אני מתכוונת לענוד אותה...) אז יצאתי איתה לגינה וצילמתי תמונות בהשראת החבר של אחותי, בחיק הטבע. נראה לי שאצלם מחדש את כל השרשרות שלי ככה :)

וכמה תקריבים מסורתיים

זנבות

דברים שהכנתי לאמני רחובות ולא הספקתי להעלות -

שרשרות ענפים שחורות עם פריחה בגוונים שונים

שרשרות ענפים בגווני אדמה

שרשרות סרוגות, אחת בגווני פנינה עם נגיעות עדינות מאד של כתום

ואחת בגווני תכול ופנינה

שרשרת תיל ארוכה בגווני אדום

ותראו תראו מה קיבלתי בדואר

ובפנים...

החותמת שלי, מעשה ידיה להתפאר של מקופלת! כמו שקרין אמרה - זהו, עכשיו אני בנאדם רציני :)
התהליך היה לי ממש ממש כיף, ואני ממליצה לכולם, לא רק לאנשים "רציניים" (והמרכאות שם בכוונה לחלוטין). וכמובן, כמו בעבר, אני שולחת אתכם גם אל הבלוג של הגברת, שהצחיקה אותי עד דמעות יותר מפעם אחת.  

אתנחתא

זה אולי נראה כאילו אני מתבטלת ולא קורה כאן שומדבר, אבל מאחורי הקלעים יש הרבה הרבה עבודה לקראת אמני רחובות. עד שיהיה לי מה להראות כאן, חשבתי לשתף אתכם בחלק מהתמונות שצילמתי במסגרת קורס צילום למתחילים שאני עושה. התמונות לא עברו כל עריכה למעט הקטנה לצרכי פרסום.

שיעור מעשי ראשון - צמצם, מהירות סגר וצילום תנועה (נווה צדק)

זו התמונה שאני הכי אוהבת מהשיעור הזה, גם בגלל האפקט שיוצרת התנועה וגם בגלל הצבעים העליזים

שיעור מעשי שני - תרגיל עדשות וצילומי רחוב (כיכר דיזנגוף - פרישמן - ים)

במסגרת התרגיל היינו אמורים לצלם אנשים, אבל (ואני מודעת לזה שזו בעיה ובעיה שלי בלבד) לא נעים לי, כי אני תמיד משליכה על כולם את העובדה שאני ממש שונאת שמצלמים אותי. אני יותר טובה בצילום חתולים :) אני לא יודעת אם שמתם לב, אבל חתולי רחוב כל כך מופתעים לטובה כשמישהו שם לב אליהם, שהם מיד משתפים פעולה. החתול הזה ניהל איתי שיחה של ממש, אבל העדפתי את הפוזה המנוכרת יותר.

זו התמונה היחידה שצילמתי של בנאדם ברחוב באותו שיעור. האישה הזו צולמה על ידי 80% מהקורס, שעבר כאן לפני, ללא ידיעתי. המורה אמר שבהתחלה היא היתה לא מודעת, ואז כששמה לב שמצלמים אותה היא הזדקפה, הבעת הפנים שלה השתנתה, והתמונות נראו פחות ופחות טבעיות. כשאני הגעתי, היא כנראה התעייפה והחליטה למתוח את השרירים. וככה אני קיבלתי את התמונה הזו. המורה שלי קרא לה "טובה אך מטרידה", שזה סוג האמנות שאני הכי אוהבת, אז יופי.
[אל דאגה, לאישה שלום, דקה אחרי זה היא המשיכה בדרכה]

שיעור שלישי - צילומי לילה (מרכז עזריאלי)
זה השיעור שהיה לי הכי הכי כיף, להפתעתי. היינו בתוך עזריאלי ועל הגג הנמוך שלו, היה כפור אימים, וסחבנו איתנו חצובות, אבל אותי זה ממש לא עניין ונהניתי מאד (ואני מאד רגישה לקור).

על הגג יש מבנים פירמידליים מזכוכית שהבניינים משתקפים בהם בכל מיני זוויות שבורות

התמונה הזו יצאה מאד מוצלחת בעיני, גרפית משהו

ואי אפשר בלי תמונה של איילון בחשיפה ארוכה...

הפנס הזה הזכיר לי משהו ביולוגי, דמוי עמוד פריחה, ומצא חן בעיני איך שאלומות האור שלו נראות לעין. החשיפה הארוכה תפסה גם את מעופו של חרק כלשהו באור :)

בשיעור הרביעי, שבו הלכנו את שינקין, נחלת בנימין ושוק הכרמל, צילמתי מעט מאד תמונות בגלל הבעיה שלי עם צילום אנשים, והמעט שצילמתי יצא בחשיפת יתר מעצבנת כנראה כתוצאה מבעיה כלשהי במצלמה (שסידרתי מאז, אבל מאוחר מדי), ולכן תאלצו להסתפק בשתי תמונות שצילמתי בעין כרם ובגן הבוטני בירושלים (חוויה מעניינת בפני עצמה בחורף).
ענפים וחזזיות זה שילוב שאני מאד אוהבת :)

ולבסוף, הערה כללית - שמעתי כבר מכמה אנשים שיש בעיות בתגובה לרשומות בבלוגר. מנסיוני בבלוגים אחרים, אכן יש בעיה מעצבנת שבה אחרי שבוחרים את פרופיל המענה ולוחצים על post comment מקבלים הודעת שגיאה שהנסיון נכשל. אבל, אם לוחצים שוב על post comment, מקבלים את הדף שבו אפשר להכנס לחשבון גוגל (האופציה שאני בוחרת בה), ואז הדפדפן חוזר אוטומטית לרשומה המקורית ושם צריך ללחוץ שוב על post comment והתגובה מופיעה. לא יודעת אם זה יעזור למישהו מכם, אבל לי בינתיים זה עובד (גם אם קצת מציק).