present progressive

ההתלבטות של השבוע שעבר היתה מה להכין במתנה לאור עזיבתי את המעבדה. בסופו של דבר החלטתי על קופסת אוכל לשעת חירום (כן כן, מה שאתם שומעים), היות שהמתנה מיועדת למישהי שעובדת שעות ארוכות ושוכחת לאכול. כיוון שיש לי אחת כזו בבית, אני מודעת לעובדה שאם היה אוכל בנמצא, הוא היה נאכל, אבל היות שהוא לא נמצא ואין זמן ללכת לקנות אותו, לא אוכלים.


התחלתי מהקופסה המגניבה הזו, שהגיעה עם בושם שבועז קנה (טוב, אני קניתי אותו ראשונה ובועז ניכס אותו לעצמו, כי יש לו ריח של אזדרכת, שריח הפריחה שלו אהוב עלי יותר מכל פרח אחר), של ז'אן פול גוטייה. התיבה הזו מנגנת, למרבה הזוועה, אבל השתקתי אותה. המגירה הבודדת שלה נשלפת, ושאר הקופסה היא חתיכה אחת, שזה מעולה לעיצוב. בהתחלה חשבתי לצפות אותה, אבל היות שצבע הבסיס שלה הוא שחור, ולי יש לאחרונה קטע עם שחור וירוק, החלטתי לא לצפות את כולה ורק לשפץ את הצורה בה היא מקושטת. כך הקופסה נראתה בבוקר -

בפנים השתמשתי בקארדסטוק שחור עבה מאד כדי ליצור מחיצות פנימיות. לא רואים אותן בתמונה כי הן בגובה של ס"מ בערך, אבל תאמינו לי שהן שם, ומחזיקות את הכל במקום. זה מה ששמתי בפנים (קרקרים, חטיפי אנרגיה/בריאות עם שלל אגוזים וחמוציות, מרקים נמסים בכוס, ואריזה קטנה של ביסקוטי).

וכך הקופסה נראית לאחר קישוט; מבט מהצד -

השתמשתי כאן בקארדסטוק ירוק אבוקדו בהיר (כן, שוב), נייר מנוקד בגוון ירוק כהה יותר, ומעט נייר אפור מהבלוק של חן. עוד השתמשתי בטרימר היקר שלי לכל החיתוכים, כולל הפסים הדקים דקים באפור על ראש הקופסה, ובפאנץ' תחרה כדי לחורר את הנייר עבור הקישוטים בצדדים.

ומבט מלמעלה -

החותמת המגניבה של חתולשף היא של the cat's pajamas, ומתחת לקונסטרוקציית הפסים יש גם חותמת של סלסול שהחתמתי ב- versa mark כדי לקבל החתמה בגוון מעט כהה יותר מהקארדסטוק עצמו.