נסיך צפרדע

באמת שלא התכוונתי שתהיה כזו הפסקה בין רשומות... אבל שלל בעיות טכניות עיכבו את הפוסט הזה. כרגע יש שלושה כרטיסים שממתינים להדבקה סופית (נחזור לזה בהמשך) ואחד מוכן, שמיד יופיע.

אז בתחילת השבוע, אחרי המתנה מורטת עצבים, החלו החבילות הקטנות שלי להגיע. עוד באותו יום התיישבתי להכין ארבעה כרטיסים, אלא שעם השלמת הראשון, גיליתי שהשקפים שלי התייבשו ומסרבים לשחרר את הכיתובים שהכנתי לסדרת ולנטיינס שלי. הכרטיס הראשון כבר היה מודבק ומוכן להוציא הכיתוב, אז עשיתי כמיטב יכולתי לכתוב עליו בעצמי. שלושת הכרטיסים הנותרים ממתינים שאני ארכוש rub-onz של grafix (וגם כאן נראה שיש בעיות טכניות שלא תלויות בי, בינתיים), אני מקווה שיופיעו כאן בקרוב.

אבל מספיק עם התירוצים. התחלתי מהחותמת הצפרדעית של rachelle anne miller. אני אוהבת צפרדעים. זו חיה מגניבה לגמרי, ויש לי בבית של ההורים אוסף של צפרדעים, שאת החשובות מביניהן לקחתי איתי לדירתי השכורה (פשוט כי אין מקום לכולן). כמובן שהייתי חייבת לרכוש את החותמת הזו :) צבעתי אותה בטושים בגוונים צפרדעיים, גזרתי לצורת מלבן, והדבקתי על מלבנים תואמים מניירות רקע פשוטים שהיו לי בבית (ודאי נקנו במאי ארט מתישהו...). את זה הדבקתי על קנסון בגוון תכול בהיר, שמתחת לו יש קנסון שחור, והוספתי סרט מהמם שמצאתי בחנות הסדקית המקומית וכמה אבנים תכולות מנצנצות. ואת הכיתוב, כאמור, שרבטתי בעצמי, מתוך שיר של רדיוהד.



בפנים הוספתי ריבוע קטן לכתיבה, ועוד שרבוטים מסביב בעט כסף -


וזהו. ירוק זה הכי.

סוף כרך א'

ובכן, התזה שלי נשלחה אל המנחים וממתינה להערות שלהם כדי שאוכל לעשות תיקונים, לכרוך ולהגיש.

לכבוד המאורע, פוסט חגיגי במיוחד שמציג שלישיית עבודות חגיגית במיוחד.

שלוש הפיות הללו מבוססות על ציוריו המדהימים של brian froud.

את הפיות עצמן השארתי בכוונה נטולות צבע, בדומה לעפרון העירום שלהם בציורים המקוריים, כדי למקד את תשומת הלב בפרטים של הכנפיים שלהן, ובפרחים שמלווים אותן.

הפיה הירוקה נשענת על פרחים שגבעוליהם נצבעו בטינטה ירוקה והפרחים עצמם (דומני שהם אמורים להיות פרחי ציפורן) צבועים בפינטורה צהובה. היא מודבקת על נייר משי בצבע ירוק כהה, שמתחתיו שכבה של נייר לבן עם דוגמה בירוק חיוור, ונתונה במסגרת מתאימה.

הפיה הכחולה עומדת בצילן של פעמוניות שנצבעו בטינטה כחולה, והגבעולים בטינטה ירוקה. היא מודבקת על נייר בדוגמה יפיפיה של עלים גסים בכחול ושחור, וממוסגרת בהתאם.

הפיה השלישית לא שייכת לסדרת פיות הפרחים, היא יושבת על פטריה גדולה, שמזכירה לי את הפטריה של הזחל מעליסה בארץ הפלאות. הפנים שלה מוצלות ברובן, ומה שהכי מושך את העין ברישום המקורי הוא הכנפיים המורכבות שלה, שהעפרון עשה בהן משחקי אור וצל, שקיפות וקווי מתאר.

היא מודבקת על נייר שחור, ומשני צדדיו נייר בגוון זהב. זה מה שהיא רצתה, אני ממש לא אוהבת זהב ;)

זהו. מהיום אני לא מבטיחה פוסט חדש כל יום, כי מעכשיו יופיעו כאן עבודות פרגמנט ותכשיטים חדשים, וכמובן גם כרטיסים. תבקרו מדי פעם, יהיה מעניין.

נתראה בכרך ב'

מיכלי

שימי ידך בידי

כבר שבוע אני מכינה כרטיסי ולנטיין מתוך שינה, וקמה בבוקר כדי לגלות שהחבילות שאני מחכה להן טרם הגיעו (אוף עם דואר ישראל) ולכן אני נאלצת להמתין. בינתיים תאלצו להסתפק בכרטיס הפרגמנט הזה, שבמרכזו ציור עם טעם של פעם של שני ילדים חמודים :) זה כרטיס גדול למדי, ואני מאד אוהבת את המסגרת שלו.

there was love all around

ועוד כרטיס בסדרה, הפעם באדום ושחור. כבר הזכרתי פעם את חיבתי לשילוב הזה למרות שהשחור נתפס כמאד קודר, נראה לי שהוא עוד ישוב בהמשך הסדרה. גם כאן התחלתי מסקיצה של poetic artistry, אבל התוצאה הסופית לא לגמרי משקפת את זה :)
ובכן, הפעם בחרתי כבסיס באדום כהה ועמוק שמצאתי בפנאי לי בגליונות גדולים. עליו הדבקתי קנסון שחור שעבר טיפול של פאנץ' תחרה. מעליו יש שכבה של נייר עם דוגמה ומרקם של Daisy Bucket שרכשתי לאחרונה, פס נוסף של קנסון שחור וסרט אורגנזה בצבע בורדו.
האלמנט המרכזי, שנגזר ביד חפשית, הוא חותמת הציפורים החבובה שלי, שהוספתי לה נגיעה של טוש אדום, ועוד קצת קישוטים בצד ובסיס שחור והופ, הכרטיס גמור.
גם כאן הציטוט הוא של הביטלס (מה לעשות שאני אוהבת אותם ושהם כתבו כאלה שירים יפים), הפעם משיר ישן ישן, till there was you. מקדימה הטקסט המתגרד לא רצה להתגרד אז נאלצתי לכתוב בעצמי ('צטערת), אבל מבפנים זה עבד יותר טוב (אם כי התמונה יצאה קצת מטושטשת).

בצד הפנימי גזרתי נייר לבן בצורה דומה לאלמנט המרכזי, הוספתי בטוש שחור קצת עניין מסביב, ואת שארית הציטוט -

only a sense of completion

הנה הכרטיס השני בסדרת האהבה שלי. כאן החלטתי לנצל סקיצה ישנה של poetic artistry, וכמה חמרים חדשים. ראשית החותמת הינשופית של רייצ'ל אן מילר, שהוחתמה על קנסון לבן ונצבעה בטושים. הדבקתי אותה על נייר חום פשוט מהבלוק של חן, ואז על נייר ורוד חלק, לא זוכרת של מי. את הנייר הזה גזרתי באמצעות מספרי הסקאלופ החדשים שלי, פעם ראשונה שאני משתמשת בהן (רואים, לא?)

את האלמנט המרכזי שנוצר הדבקתי על נייר עם דוגמה ממש יפה של basic grey, ואז שוב על נייר ורוד של אותה חברה שעשיתי לו בורדר באמצעות הפאנצ' התחרתי שלי. את כל הקונסטרוקציה הזו הושבתי על נייר חום מסדרת sultry.
את הכיתוב (מתוך שיר של savage garden), גם בחוץ וגם בפנים, הוספתי על ידי הדפסה על שקף וגירוד של הטקסט.
לבסוף הוספתי סרט והנה הוא -



וכך זה נראה מבפנים -

נדידת ציפורים

היום בדרכי הביתה מהרכבת ראיתי נחליאלי קטן מקפץ על המדרכה, וזה הזכיר לי את הכרטיס הזה, אפילו שאלה בכלל לא נחליאלים. but they'll have to do.

זה נייר וולום עם הדפס של ציפורים שגזרתי, והדבקתי על נייר לבן כדי להבליט את הצבעים שלהם. גם נייר הפרגמנט שמסביב הוא וולום מודפס, עם דוגמת עלים יפה. עוד כמה חירורים מסביב, וסיימנו. חמודות, לא?

maximum shade

ללא מילים.

באהבה נפתח

עלה לי רעיון חדש שמאד משמח אותי.
כאמור, אני מאד אוהבת מוזיקה. ובעודי מאזינה לאחד מהשירים החביבים עלי ומהגגת על אחת השורות האהובות עלי משם, עלה לי רעיון לכבוד ולנטיינ'ס/ט"ו באב (כן, אני יודעת שאחד מהם יותר קרוב מהאחר, אבל על כרטיסים לא חל חוק התיישנות) - אני אכין סדרה של כרטיסים לחגים הנ"ל, עם שורות משירים!
היות שהכרטיסים האלה יהיו חייבים להמסר בלבד, כדי שחלילה לא יתקבל הרושם שאני מנסה לעשות רווח על חשבון זכויות היוצרים של אחרים, וכיוון שמהות החג היא לעשות טוב על הלב למישהו שאוהבים (ונתעלם לרגע מהניצול הציני שלו על ידי גופים מסחריים כאלה ואחרים), החלטתי לשלב אותם בבלוגולדה.
איך זה יעבוד?
אני אפרסם כאן את הכרטיסים לאט לאט (או מהר מהר, תלוי בקצב שבו תנחת עלי המוזה).
בסוף, אפרסם את כולם ברשומה אחת לתזכורת, ואסביר מהם הקריטריונים להשתתפות. לאחר מכן אבחר (אקראית?) שתיים מבין התגובות לרשומה האחרונה הזו והתגובות הנבחרות יזכו את הכותב בכרטיס. כרטיס נוסף יוגרל בין מנויי הבלוג :)


הנה הכרטיס הראשון. הוא לא יישלח לזוכה, כי הוא של אחותי :) עשיתי אותו לפי הדרכה של pretty pressings, אלא שאצלה הכל חותמות ואני החלטתי להשתמש בתמונה כי זה יותר מתאים לאחותי. ביקשתי ממנה לבחור תמונה שהיא אוהבת במיוחד, הדפסתי אותה, וגזמתי את השוליים כדי לקבל צורה ריבועית.


הבסיס הוא קארדסטוק מסדרת Sultry של basic grey (יאם!), שחרצתי וחתכתי ליצירת מסגרת. את התמונה הדבקתי על קארדסטוק בגוון ורוד מלוכלך מאותה סדרה , ואת שתיהן הרכבתי בתוך המסגרת. בצד יושבת טילדה, שאחותי מאד נקשרה אליה, ושנצבעה כאן בגוונים של אפור וורוד, עם נגיעות קלות של ירוק בסרט שעל הכובע (וגם בנייר שעליו החתמתי את החולצה שלה). והיא ברונטית הפעם!



בצד השני הוספתי כיתוב וכמה אבנים מנצנצות, וסרט בגוון תואם מלמעלה. כך זה נראה מבחוץ -



ובצד הפנימי יש מקום לכתוב, עם קישוט לבבות קטן שנגזר ביד חפשית, ומסגרת עדינה שמישהי העלתה פעם לפורום, הלוואי והייתי זוכרת מי כדי לתת לה קרדיט :/



עוד בצד הפנימי יש את הציטוט המובטח, הפעם של הביטלס מאחד השירים האהובים עלי, and i love her. הוא גם יפה, וגם מסתיר את הצד האחורי של המסגרת. הוחתם אות אחר אות באלף בית של my sentiments exactly.

בוקר טוב

זה בגלל שלא הופיעה כאן אתמול רשומה.

והיום בערב תופיע כאן רשומה ראשונה בסדרת בלוגולדה. watch this space.

ערב באדום ושחור

השרשרת של היום היא התנסות שניה בסגנון של mika tsukamoto, שעוד תשוב לכאן בעתיד הקרוב להופעות נוספות, כי אני מתכננת להסתער על הדגמים שלה עם יציאתי לחופשת יצירה.

השתמשתי כאן בחרוזים מעט גדולים יותר מאשר בשרשרת הראשונה, ובצבעים עזים הרבה יותר - שחור, אדום וכסף. גם לחרוזים עצמם יש יותר נוכחות, עם צורה מקומטת או ציפויים מעניינים. פה ושם פזורים גם דמויי סוורובסקי וסוורובסקי אמיתיים. למען האמת, כשהכנתי אותה ראיתי לנגד עיני את חברתי הטובה ר', שמאד אוהבת את שילוב הצבעים הזה לאחרונה, ואכן, היא הבעלים הגאים של השרשרת כעת אחרי שהכריזה שאני שומרת לה אותה מרגע ששמה לב אליה על השולחן. את התמונה הראשונה אני צילמתי, את כל האחרות היא צילמה (תודה חבובה)

קבלו אותה.

שניים

יומיים לא רשמתי כאן כלום, ולכן יופיעו היום שני ציורי פחם, שמשלימים את חמישיית ההשראה שלי. הראשון, דייב, הסולן המחונן של דפש מוד בציור שנעשה על פי תמונה של אנטון קורבין, צלמה המיתולוגי של הלהקה. וכן, בעשירי למאי 2009 תוכלו למצוא אותי (אם ירצה הדייב) כמה שיותר קרוב לבמה ברמת גן עם חיוך דבילי על הפנים.

בציור השני מופיע דניאל ג'ונס yet again, וזה הציור שאני הכי אוהבת מכולם. למה? כי אמרת המעיל שלו יצאה הדבר הכי מגניב בעולם, וזה למרות שבזמן שעבדתי עליה היא נראתה כמו פסולת פרעושים חסרת פשר; כי העיניים שלו יצאו מהממות; וכי הוא עושה תנועה של שששש, ושקט הוא שמי האמצעי ככל הנראה.

שב אצלי על כף היד

מי שהתגעגע לפרגמנט, שירים יד.

השבוע החלטתי לקצץ בשעות העבודה כדי לסיים את הכתיבה, אז תחזיקו אצבעות, ואז נוכל כולנו ליהנות משעות של חירורים והבלטות. יי!

קל לשים לב שאני אוהבת פרפרים. כשהייתי קטנה אהבתי לרוץ אחריהם בשדות הפרחים של מכון ויצמן (כשעוד היו שם כרים נרחבים של פרחי בר), כשגדלתי קצת ציירתי אותם וזה טרם נפסק.

גם בכרטיס של היום יש פרפרים. הם צבועים (לא משהו בכלל) בצבעי עפרון, ומרחפים מעל דוגמה מסולסלת שעברה הבלטה מרבית, מלווים בכמה חירורים, ויש גם stippling למי שיסתכל טוב. כרטיס קטן ונחמד.

ילדים זה ברכה

כזכור, חברתי הטובה א' ביקשה ממני להכין כרטיס לכבוד תינוקת חדשה. הכנתי לה שלוש אופציות.

הראשונה, עם טילדה, שהוחתמה על קנסון לבן ונצבעה בטושים. את הסינר שלה החתמתי על דף מסדרת Eva של basic grey, גזרתי, והדבקתי במקום. במקור היא מחזיקה סל ומפזרת לבבות, אבל גזמתי את החלקים האלה בחותמת כדי לעשות בה שימוש נוסף (השיטה הזו הולכת ומתחבבת עלי בכל הנוגע לחותמת הזו). עשיתי שימוש בדף מסדרת a touch of pink ובדף של basic grey שהודבקו על גבי קנסון סגול בהיר, ליצירת הבסיס. בסוף הוספתי סרט דביק של dovecraft, כיתוב, וזהו.

הכרטיס השני נעשה על פי סקיצה של tite envie de scrap; על בסיס של קנסון ורוד בהיר הדבקתי דף עם דוגמה עדינה (לא זוכרת של מי), ועליו ריבועים קטנים של דפי רקע בוורוד בהיר ומשהו בין ורוד כהה לבורדו (דומני שהם של basic grey). על הריבועונים הדבקתי קנסון לבן שהוחתם בחותמות מסט התינוק שלי, ונצבע בצבעי עפרון. הכנתי mat מאותם שני גוונים והדבקתי על הבסיס, לא לפני שקשרתי סביבו סרט מפוספס שנשאר לי מחגיגות יום ההולדת שלי בקיץ :)

הכרטיס השלישי נעשה בהשראת סקיצה של page maps; הבסיס הוא קנסון בגוון אפרסקי, עליו הדבקתי נייר מסדרת eastern blooms, ונייר ורוד שחוררתי עם פאנץ' התחרה שלי, שבהחלט מצדיק את קנייתו מאז הגיע. בנוסף, גזרתי לי פרפר והחתמתי את כנפיו בחום וורוד, ובאמצעות חותמת מקווקוות התוויתי לו מסלול על הכרטיס. הפעם החלטתי לא להרים לו את הכנפיים, כי הוא אמור לטוס לחו"ל, ולכן הדבקתי אותו עם דבק דו"צ בעל נפח. בתחתית הוספתי כיתוב על גבי בריסטול בגוון סגול בהיר/ורוד עתיק שהתאים לי כאן, וזהו.

(למי שתהתה, הכרטיס שנבחר הוא השני)

bliss of another kind

החלטתי לנסות לחזור לשגרה עם כרטיס, ושאבתי השראה מהסקיצה החמודה שהופיעה ב- mojo monday.
בחרתי בכתום וחום כי ראיתי את הנייר הזה, מסדרת fantasy של dovecraft, והצבעים האלה מיד התחברו לי אליו בראש. הבסיס הוא קנסון בגוון אפרסקי משהו, ומעליו נייר חום מהבלוק של חן ונייר בגוון כתום. מעל זה יש קנסון נוסף בגוון כתום מזעזע (אבל מגניב!) ומעל זה מלבן מהנייר שהתחיל את הכל. הוספתי רצועה מנייר הבסיס על גבי רצועה מאותו נייר חום, ותגית בגוון כתום נוסף. העיגולים הקטנים לקישוט על גבי הסרט נגזרו מתוך נייר עם דוגמה ;) על פי הדוגמה, יש גם חצי עיגול מהקנסון הכתום המזעזע וצ'יפבורד כפתור שקיבלתי יחד עם חבילת Sultry של basic grey שהשתכנה בביתי השבוע, שקשרתי במרכזו חוט צמר מחליף צבעים שבד"כ משמש אותי בעבודות פרגמנט. זהו. תהנו מכל רגע שניתן לכם.

this is my mojo monday contribution for this week. it uses two shades of orange cardstock, solid orange & brown scrap papers, and patterned paper from the dovecraft Fantasy line. the small "brads" are actually circles cut out from another piece of patterned paper :) and i finished the card off with a Sultry (basic grey) chipboard button and a designer label die cut.

back

את הפוסט של היום אני אקדיש לסבתא, שהיתה אישה רבת הוד והבעה, תמיד לבושה בקפידה ועטויה עגילים, שרשראות וצמידים בהתאמת צבעים. היתה לה חיבה למלבושים דרמטיים ולתכשיטים שהחמיאו להם, בעיקר כאלה ארוכים ומרשימים, רצוי בזהב (מי שזכה, כמוני, בסבתא מצרית, ודאי מכיר את הסגנון מקרוב).
השרשרת של היום היתה מוצאת חן בעיניה. היא מרשימה ומהודרת, אבל השתדלתי לעשות שימוש בחרוזים לא גדולים ובגוונים עדינים כדי לא להפוך אותה לעמוסה מדי ומבולגנת.
זו היתה התנסות ראשונה עם הסגנון של מעצבת יפנית בשם mika tsukamoto, שרכשתי ספר שלה לפני כמה שנים ולא נגעתי בו כיוון שהיא עושה שימוש בחרוזים ואבנים מלוטשות לצורות מיוחדות שכנראה אפשר למצוא רק ביפן (וחבל). לקראת אירועי "אמני רחובות פותחים את בתיהם" בשנה שעברה, עלעלתי בו שוב, והחלטתי לעבוד עם החרוזים שלי, ועם הצורה שלה. ממילא שילובי הצבעים שלה לא כל כך מצאו חן בעיני
יש כאן חרוזים דמויי-פנינה בצבע לבן, וורוד עתיק, בשני גדלים שונים, וחרוזים בעלי גוון פנינתי אבל מעטה מקומט משהו בוורוד בהיר. באלמנט התחתון, הוספתי כמה חרוזים שקופים שטבועים בהם חוטי כסף.

הנה היא לבד


וכאן היא עלי

רציתי להגיד לך שבכל מקום את איתי

סבתא שלי, שממנה ירשתי את הידיים - גם את צורתן וגם את תבונתן, ואת האהבה לבישול,
שפתחה בפניי, בחיוך של ילדה ממתיקת סוד, את תיבת חוטי התפירה שלה והראתה לי שיש שם עוד עשרות חפיסות חוטים עטופות בניילון מקורי כי היא "אוהבת שיש לה את כל הצבעים, זה עושה לה טוב להתסכל עליהם ככה, אחד ליד השני",
מבלי לדעת שאצלי בבית שוכבות תיבות לא מאד שונות שמכילות חבילות על גבי חבילות של חרוזים בכל הצבעים שטרם פתחתי ומדי פעם אני יורדת לשם, רק כדי להסתכל עליהם,
איננה.

הבלוג יחזור בתום השבעה.