'חלפות

החודש השתתפתי בהחלפה הראשונה שלי, בקומונה the colourful side of life. זו היתה החלפה זוגית, בה כל אחת שלחה לבת הזוג שלה חומר גלם כלשהו שהיא לא ממש יודעת מה לעשות איתו (ברור שלכולנו יש כאלה במגירות), וחיכתה לראות מה יצא מזה. אני הגרלתי את קשת, שתמיד שופעת רעיונות מגניבים. מה שרק הלחיץ אותי עוד יותר... לאורך כל תהליך העבודה התפללתי שזה לא ייראה כמו משהו שילדה בת ארבע הכינה בגן. אוף.
לצערי התחלתי לעבוד באופן די ספונטני ולא הספקתי לצלם את מה שקיבלתי מקשת, אבל במעטפה הקטנה שהיא שלחה לי היו סליל פלסטיק שפעם היה עליו חוט תפירה, פקק שעם של בקבוק יין, וחגב מוזהב מגבס.


[החגב הזה, כך הסבירה קשת, הגיע עם ממתק יוקרתי צרפתי כלשהו; זה הזכיר לי את סוכריות החרקים שראיתי בבון מארשה וכמעט הקאתי במעבר המצוחצח שלהם, לכן תבינו את חוש ההומור הצרפתי...]
ובאופן מפתיע (גם אני הופתעתי) ידעתי מיד מה אני רוצה לעשות עם שניים מהפריטים.

החגב נצבע בשחור והפך לדנאית מלכותית, המוכרת יותר לחובבי הפאנצ'ים של מרתה כ- monarch butterfly :) הכנפיים עשויות שתי שכבות קארדסטוק (אחת לצד העליון, אחת לצד התחתון) עליו ציירתי ביד חפשית (וגם בדם, יזע ודמעות) את דגם הכנפיים, וצבעתי בקופיקים. חרצתי אותן קצת כדי להוסיף להן כיפוף קל, ומרחתי אותן ב- diamond glaze כדי לתת להן קצת ברק ולשמור עליהן יותר טוב.

פקק השעם הפך לרגל של פטריה; צבעתי אותו בלבן, והוספתי לו כיפה מפימו בשני צבעים. על גבי הכיפה האדומה (טי הי) יש, כמובן, גם נקודות לבנות כיאה וכיאות.

ולמי שחושב שהפטריה הזו היא המצאה של הנורדים, יחד עם הגמדים שלהם, אז הנה צילום של אחת אמיתית*.

הפריט השלישי, סליל של חוט, היה זה שבו התכוונתי לא להשתמש (כי לא חייבים להשתמש בכולם), אבל בסופו של דבר הוא משמש כהגבהה לפטריה שלי, כך שתשב מעל ה"קרקע".

הוספתי קרעי נייר על תקן אדמה וגם טחב-דמה כמצע לסצנת היער הקטנה שלי, וכיסיתי אותה בכיפה שקופה, שסוגרת אותה בעולם משלה.

במקור רציתי צנצנת (טוב, במקור רציתי משהו כזה, אבל אני לא חושבת שיש במקומותינו), ולאחר כמה שעות של חיפושים הגעתי למסקנה שכל הצנצנות או קטנות מדי, או מכוערות מדי, או כבדות ועבות מדי. המארז השקוף הזה החזיק עציץ, במקור, ואהבתי את הצורה שלו.

למעלה, כדי לכסות על הסגירה הלא מאד אטרקטיבית של האריזה, הוספתי חתיכה של נייר (בייסיק גריי כמובן) עם החתמה של ציטוט מתאים, ושני פרפרים מפונצ'צ'ים מנייר מוזהב.

ברגע האחרון החלטתי שאני לא רוצה לתת את ההחלפה בסתם שקית עם כרטיס ברכה, ולכן בניתי לה מארז מקארדסטוקים מגוונים והוספתי תגית. תסלחו לי על התמונות, צולמו בחשכת הליל עם פלאש כי ידעתי שבשש בבוקר לא יהיה לי מספיק אור כדי לצלם בין כה וכה...

עד כאן ההחלפה הראשונה שלי; במבט לאחור (וגם תוך כדי, במבט קדימה) היא היתה מאד מאתגרת, נהניתי מהתהליך עצמו (גם אם חלקו אילץ אותי להזכר במעבדות בביולוגיה, שם היינו מסתכלים על ספסימנים ומציירים אותם במחברת - כאן, להבדיל, הסתכלתי על תמונות יפות של פרפרים באינטרנט וניסיתי לצייר אותם, ושום יצור חי לא ניזוק בדרך, אבל עדיין), ואני מאד אוהבת את התוצאה. כולי תקווה שגם קשת :)

* והיום בפינת הידעת, הפטריה הכה-מוכרת וכה-מאוירת וכה-מופיעה בכל ספרי הילדים הקסומים היא האמניטה האדומה/קוטלת הזבובים (הגלגול הראשון והפחות מוכר של באפי?), או בשמה הלועזי amanita muscaria; הרבה מהפטריות ששייכות למשפחה שלה רעילות ביותר, והפטריה הזו ספציפית מוכרת כפטריית הזיה. עכשיו נשאלת השאלה, למה בדיוק קובעים הגמדים את מושבם בסמוך לבתי הגידול שלה?

un, deux, trois

בסוף השבוע בועז ואני חגגנו שלוש שנים יחד בשיטוט על חופי אילת. טוב, בועז שוטט, אני ניסיתי כמה שיותר להתחבא מהשמש היות שירשתי את עור הנסיכה הפולניה של הסבא הג'ינג'י שלי, שבהחלט מסוגל להשרף גם בצל בעודי מרוחה בשכבה נדיבה של קרם הגנה בסך 130SPF.

לכבוד המאורע בועז קיבל שלוש חולצות עם הדפסים מגניבים (אחת לכל שנה?), ואני החלטתי שלא בא לי להכין "סתם" כרטיס, אלא משהו כזה, מגניב.
ואז ראיתי את היצירה המיניאטורית של wintam, ונורה קטנה נדלקה לי מעל הראש. אני אוהבת דברים מיניאטוריים. גלגלתי את הרעיון בראש עוד קצת, והתיישבתי לעבודה.

הכנתי אקורדיון עם שתי כריכות קטנות, כמו שהכינה wintam. הבסיס הוא קארדסטוק קרם של DCWV, ועליו ריבועים קטנטנים של שאריות קארדסטוק צבעוני שעליהן הדבקתי/החתמתי זוגות של כלמיני דברים.
[שני היצורולים בצד שמאל הם חתיכה מסרט שראיתי בבלוג של מקופלת ובעזרתה האדיבה גיליתי שהוא נמכר ממש כאן בעיר מולדתי; תודה מקופלת!)

הכריכה והצד השני של הקארדסטוק יוצרים משפט:

[כן, אני יודעת שזה היה הסלוגן של ערוץ 2, אבל נראה לי שעברו מאז מספיק שנים וזה התאים לי.]

ואז נזכרתי שצריך לשנע את הכרטיס לאילת, ולכן עלה בי הרעיון לשים את האקורדיון הקטן בתוך קופסה. ומה מתאים יותר מקופסת גפרורים, כמחווה קטנה לברכה בקופסת גפרורים שהיתה להיט בילדותי (כן, אני זקנה).

במקרה הכינותי קופסת גפרורים שבדיוק נגמרה, פירקתי אותה לגורמים ובניתי אחת משלי על פי התבנית. החלק הפנימי עשוי קארדסטוק קראפט, והחלק החיצוני קארדסטוק בצבע ים (כן, חול וים, יצא לי קצת אילת בלי שהתכוונתי). על החלק החיצוני הוספתי עטיפה חלקית נוספת מנייר מנוקד בסגול, וחרצתי בו לב, אפקט חמוד שראיתי באתר של מרת'ה סטיוארט.

את הפאה החיצונית של החלק הפנימי הנשלף החתמתי בכיתוב חמדמוד שהתאים לי בול

וצירפתי למתנה הארוזה

אני מרוצה :) הפרויקט הבא: מתנת היומולדת של בועז, המהווה את יריית הפתיחה לימי ההולדת של הקיץ, שהם הרבה.
a tout a l'heur

au naturale

אני עסוקה עם פרויקט תרגום די גדול, שתי החלפות (אמא'לה) ומתנה לבועז, שלא לדבר על סופ"ש בדרום ועוד פרויקטים באופק.
אבל בינתיים שרשרת שהכנתי על פי הזמנה ובסוף נשארה אצלי (ולא כי אני מתכוונת לענוד אותה...) אז יצאתי איתה לגינה וצילמתי תמונות בהשראת החבר של אחותי, בחיק הטבע. נראה לי שאצלם מחדש את כל השרשרות שלי ככה :)

וכמה תקריבים מסורתיים

פוסט בעסה

כאן היתה אמורה להופיע רשומה מלאה בתמונות מגניבות של תהליך הכנת הפיתות לכבוד מוצאי הפסח, כנהוג אצלי במשפחה. אבל, הסיר המגניב שלי החליט לנפוח את נשמתו בדיוק ברגע שבו שני שליש מכמות הבצק האדירה שהכנתי כבר רודד לפיתות שמנמנות, ובערך חמישה קילו בצק נזרקו בבעסה גדולה לפח. אני מקווה לחוויה מתקנת באזור יום העצמאות, אחרי שאקנה סיר חדש, ואז אולי תזכו לפוסט המובטח.
בינתיים קבלו תמונה מקסימה שחבר של אחותי צילם בגינה של ההורים. בתמונה - זוג עגילים שהוכן על פי הזמנה. כן, הם די גדולים.
מוכשר הבחור :)

בדרך לסופר

שלומות וברכות.
רגע לפני שהחופשה מסתיימת, וקצת לפני טקס הפלאפל השנתי של המשפחה שלי, התפניתי למספר דברים שממתינים על שולחני, כמו שאומרים.
קצת פרחי פימו בשביל שרשרות שיופיעו כאן בקרוב, שרשרת אחת שהושלמה ותופיע בשבוע הקרוב, וגם קצת נייר.
בראש ובראשונה - פנקס מגנטי למקרר, שמטרתו לשמש כרשימת קניות, עבור חברתי הטובה א'. היה ברור שהפנקס הזה יצטרך להיות תליש, ולכן קניתי שלושה פנקסים תלישים. לצערי לא מצאתי פנקס שורות בלי תוספות שהוא גם תליש, אז נאלצתי לעבוד עם מה שיש.

התדריך שקיבלתי היה לעבוד עם בסיס אדום, וזהו. היות שלא הצלחתי להחליט בין הפנקסים בחנות, רכשתי את שלושתם והכנתי שלושה פנקסים :)
הראשון על בסיס אדום, כמבוקש, ויש גם שאריות של נייר מנוקד שחור, נייר עם דוגמה של בייסיק גריי, כיתוב מתאים מסט הפנקסים ושימוש בחותמת מסט הכפתורים שלי (+כפתורים). הנה הפנקס (במקור של נעמה בצלאל, וכן, הוא אמור להיות הפוך ככה) נח על חתול מאד שימושי

הפנקס השני קטן יותר, וגם הוא על בסיס אדום. כאן הוספתי חתיכה מסרט שעטף את המתנה של אמא לפסח, פיסה מנייר מסדרת fashion district שמזכירה את התחתית המפוספסת של הפנקס, ואת הכיתוב המתבקש. הנה הפנקס מדגמן את ייעודו על המקרר שלנו

בפנקס השלישי לא הקשבתי לתדריך! גם קצת נמאס לי מהאדום בעיניים וגם הפנקסון עצמו בצבע לבן מלוכלך כזה (ויש עליו ציורים קטנים ומצחיקים בחום, מתוצרת קום איל פו), ולא נראה לי שהוא רצה להתחבר עם האדום. אז הבסיס כאן הוא קראפט, והוספתי לו נייר של SEI בצבע טורקיזי. עוד יש כאן חתיכה מהסרט שאני הכי אוהבת לעטוף איתו מתנות ותמיד מרוקנת את המלאי בחנות הסדקית החביבה עלי; הוא עשוי מין טול בלבן מלוכלך ועליו נקודות קטיפתיות קטנטנות. אני ממש אוהבת את התוצאה.

גיברת, נא מיילי העדפתך כדי שאדע את מי מהם להביא איתי לביקור :)