11.1.09

back

את הפוסט של היום אני אקדיש לסבתא, שהיתה אישה רבת הוד והבעה, תמיד לבושה בקפידה ועטויה עגילים, שרשראות וצמידים בהתאמת צבעים. היתה לה חיבה למלבושים דרמטיים ולתכשיטים שהחמיאו להם, בעיקר כאלה ארוכים ומרשימים, רצוי בזהב (מי שזכה, כמוני, בסבתא מצרית, ודאי מכיר את הסגנון מקרוב).
השרשרת של היום היתה מוצאת חן בעיניה. היא מרשימה ומהודרת, אבל השתדלתי לעשות שימוש בחרוזים לא גדולים ובגוונים עדינים כדי לא להפוך אותה לעמוסה מדי ומבולגנת.
זו היתה התנסות ראשונה עם הסגנון של מעצבת יפנית בשם mika tsukamoto, שרכשתי ספר שלה לפני כמה שנים ולא נגעתי בו כיוון שהיא עושה שימוש בחרוזים ואבנים מלוטשות לצורות מיוחדות שכנראה אפשר למצוא רק ביפן (וחבל). לקראת אירועי "אמני רחובות פותחים את בתיהם" בשנה שעברה, עלעלתי בו שוב, והחלטתי לעבוד עם החרוזים שלי, ועם הצורה שלה. ממילא שילובי הצבעים שלה לא כל כך מצאו חן בעיני
יש כאן חרוזים דמויי-פנינה בצבע לבן, וורוד עתיק, בשני גדלים שונים, וחרוזים בעלי גוון פנינתי אבל מעטה מקומט משהו בוורוד בהיר. באלמנט התחתון, הוספתי כמה חרוזים שקופים שטבועים בהם חוטי כסף.

הנה היא לבד


וכאן היא עלי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה