ימיולדת

2 כרטיסי יומולדת לאמא ולדודה שלי. לא הייתי במצב רוח למשהו סבוך ורב-שכבתי, אז החלטתי לנסות לראשונה לעבוד עם סקיצות של clean & simple.

הכרטיס של דודה שלי נעשה על נייר קראפט, ויש בו גם סרט סאטן מנוקד, נייר חום פשוט מהבלוק של חן, ונייר עם דוגמה של SEI. החותמות של the cat's pajamas (הכיתוב נמשך בפנים, עם המילה again!)

הכרטיס של אמא על קארדסטוק בגוון תכלת/טורקיז בהיר, הכיתוב של the cat's pajamas, וגם כאן יש מט מנייר דומה לקראפט מהבלוק של חן ונייר עם דוגמה של papertrey ink. הקאפקייקס נגזרו מנייר מסדרת nook and cranny של בייסיק גריי, ויש גם סרט סאטן בצבע teal מקופל בפינה.

שני הכרטיסים הרבה יותר יפים במציאות, אבל צילמתי אותם אחרי רדת החשיכה בלי פלאש, וזה הכי טוב שהצלחתי לתקן אותם. תצטרכו להאמין לי...
בברכת שייגמר כבר השבוע הזה

ראיון עם ערפד

tamar the supergirl הציעה לערוך רעיון עצמי, ומכיוון שלא היה לי כח ו/או מוזה ליצור השבוע, תאלצו להסתפק בזה. הי, לפחות יש תמונות מגניבות.

מי אני?
מיכלי. קטנה, שקטה, עקשנית, סקרנית, לפעמים מצחיקה, מבט באדמה ושתי רגליים נטועות חזק באוויר.

מה רציתי להיות כשהייתי קטנה?
גנטיקאית, וספציפית יותר, רציתי להיות יועצת גנטית. ירדתי מהרעיון הזה כשגיליתי כמה אני גרועה בקומבינטוריקה.

התמונה הכי יפה שראיתי בזמן האחרון-
התמונה הזו שימחה אותי –
https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjyohfFXuyUPrEDZURRLbrdIjFfPWpjAm8MxMfEUaiyxEUR9k1KEJOItDhGPHbFZ7E-fjN2oAWCdhS7CnSxWUoyTEGwVv11QiXMzi2Rm94kan_ffrPO5PHzCDYR1MCKJYfHSc3M8QUESqNG/s1600-h/reciupe+pichib+macs.JPG

התמונה הזו עשתה לי נעים בלב (כמה אני אוהבת שלכת)
http://www.flickr.com/photos/28757974@N00/4078728222/in/set-72157594341237553/


והתמונות האלה הצחיקו אותי מאד
http://www.leblahg.com/2009/10/just-buck-it.html

ומה השיר האחרון ששמעתי בבוקר?
ננעל במבטו של עידן רייכל.

מה המתנה הבאה שאקנה לעצמי?
נעליים.

מה הדבר המופרע ביותר שעשיתי בחיי?
הממ. אני לא בנאדם מאד מופרע, אז בסקאלה שלי הדבר הכי מופרע שעשיתי זה להתחיל עם בועז, בדרכי המאד סובטילית :)

מה המילה היפה ביותר בעיני?
וואו, זו שאלה קשה בשביל מתרגם. אני אוהבת את עלטה, גומחה, שנץ, אניץ, ומאז מאחורי הגדר של ביאליק בכיתה ט' יש לי חיבה לא ברורה למילה קרפיף/קרפף. יש עוד מיליון בערך, אבל נעצור כאן.

מה אני אוהבת לעשות בזמני הפנוי?
בסדר אקראי: לקרוא, לאפות, ליצור, להתבונן בחתולים, לצלם, ולצפות בבאפי.


מה החלום שלי?
לבקר במדגסקר.

כשאהיה גדולה אני רוצה להיות כמו-
ד"ר האוס, רק פחות מניאקית :)


מה הייתי לוקחת איתי לאי בודד?
בועז, חתולים, והרבה מוזיקה. אולי גם את עונות 2 ו- 6 של באפי. יש שם טלוויזיה?


מה היעד הבא?
אני רוצה להגיד לונדון (שוב), אבל זו כנראה תהיה פריז (שוב).

מה הייתי הכי רוצה ללמוד לעשות?
לתפור. הזינגר של סבתא מחכה לי...

איפה הייתי רוצה להיות ממש ע-כשיו?
בתוך חיבוק (יום קשה).

דבר אחרון- המלצה חמה מכל הלב
אם לצטט את המורה שלי לכימיה – תמיד לעשות דבר אחד בשביל הפרנסה, ודבר אחד בשביל הנשמה. ותאמצו חיות מחמד, זה מאד משפר את איכות החיים.

אחד קצר

כרטיס מהיר לסופהשבוע; היו לי כלמיני תכניות, רובן התחרבשו מסיבות כאלה ואחרות (ובראשן החידק שכנראה מטייל לו חפשי בחדרי הבית), אבל את המטרה העיקרית הגשמתי - התזה מודפסת ונמסרה למזכירות (בכריכה סגולה בהירה, כמובן ;) ומעכשיו מפרידה ביני לבין הסיום הרשמי והסופי רק טופסולוגיה. יי!
תכניותי לחגוג יידחו לשבוע הבא (ע"ע תחילת הרשומה), אבל לפני שאני והפוך נהפוך רשמית לישות אחת מגובשת, הנה כרטיס קצר.

הבסיס כאן הוא קארדסטוק בצבע ורוד צעקני במיוחד, ונראה לי שזה הכרטיס היחיד שיצא ממנו, אז אם מישהי ממש מאוהבת בצבע היא מוזמנת לפנות אלי במייל ולקבל את היתר...
החותמת של heidi swapp; כאן החתמתי אותה על פרגמנט, שלא סופג דיו בכלל, ולכן מצריך ייבוש מאד ארוך. אני לא כל כך מרוצה ממנה מבחינה טכנית כי היא נמעכת יותר מדי על הנייר, לדעתי, אבל אתן לה עוד צ'אנס או שניים על נייר רגיל. החלטתי שהצד הייצוגי יותר הוא דווקא הצד ההפוך, הפרגמנט נתן לחותמת מראה frosted כזה שמצא חן בעיני. עשיתי לה מסגרת מנייר מנוקד שחור, ולקישוט הוספתי סרט סאטן קרם וכפתור מגניב שקניתי פעם, וזהו.
שבת שלום לכולם

present progressive

ההתלבטות של השבוע שעבר היתה מה להכין במתנה לאור עזיבתי את המעבדה. בסופו של דבר החלטתי על קופסת אוכל לשעת חירום (כן כן, מה שאתם שומעים), היות שהמתנה מיועדת למישהי שעובדת שעות ארוכות ושוכחת לאכול. כיוון שיש לי אחת כזו בבית, אני מודעת לעובדה שאם היה אוכל בנמצא, הוא היה נאכל, אבל היות שהוא לא נמצא ואין זמן ללכת לקנות אותו, לא אוכלים.


התחלתי מהקופסה המגניבה הזו, שהגיעה עם בושם שבועז קנה (טוב, אני קניתי אותו ראשונה ובועז ניכס אותו לעצמו, כי יש לו ריח של אזדרכת, שריח הפריחה שלו אהוב עלי יותר מכל פרח אחר), של ז'אן פול גוטייה. התיבה הזו מנגנת, למרבה הזוועה, אבל השתקתי אותה. המגירה הבודדת שלה נשלפת, ושאר הקופסה היא חתיכה אחת, שזה מעולה לעיצוב. בהתחלה חשבתי לצפות אותה, אבל היות שצבע הבסיס שלה הוא שחור, ולי יש לאחרונה קטע עם שחור וירוק, החלטתי לא לצפות את כולה ורק לשפץ את הצורה בה היא מקושטת. כך הקופסה נראתה בבוקר -

בפנים השתמשתי בקארדסטוק שחור עבה מאד כדי ליצור מחיצות פנימיות. לא רואים אותן בתמונה כי הן בגובה של ס"מ בערך, אבל תאמינו לי שהן שם, ומחזיקות את הכל במקום. זה מה ששמתי בפנים (קרקרים, חטיפי אנרגיה/בריאות עם שלל אגוזים וחמוציות, מרקים נמסים בכוס, ואריזה קטנה של ביסקוטי).

וכך הקופסה נראית לאחר קישוט; מבט מהצד -

השתמשתי כאן בקארדסטוק ירוק אבוקדו בהיר (כן, שוב), נייר מנוקד בגוון ירוק כהה יותר, ומעט נייר אפור מהבלוק של חן. עוד השתמשתי בטרימר היקר שלי לכל החיתוכים, כולל הפסים הדקים דקים באפור על ראש הקופסה, ובפאנץ' תחרה כדי לחורר את הנייר עבור הקישוטים בצדדים.

ומבט מלמעלה -

החותמת המגניבה של חתולשף היא של the cat's pajamas, ומתחת לקונסטרוקציית הפסים יש גם חותמת של סלסול שהחתמתי ב- versa mark כדי לקבל החתמה בגוון מעט כהה יותר מהקארדסטוק עצמו.

present perfect

מתנות זה כיף גדול, גם לקבל, ובעיקר לתת, על כל השלבים - המחשבה, התכנון, הביצוע, והבעת הפנים של המקבל כשהאריזה מוסרת. הפעם הכנתי מתנה לענת, מקבלת מארזי באפי מתחילת הבלוג. מסיבות השמורות עימי (ועימה), השנה ענת מקבלת קופסת סקראפ. כלומר, ערכת מתחילים בתחום הכרטיסים/אלבומים, לכל כיוון שתרצה לקחת אותה.

[קרין, את פה? :) ]

רשימת החלקים שלי כללה מספרי צורות, דבק ג'ל, דבק דו"צ שטוח, דבק דו"צ עם נפח, קישוטים (דמויי פנינה, כפתורים, טללים), סרטי בד, ניירות עם דוגמה בגודל 15x15 ו- 10x15, והחתמות שונות, לא צבועות.

את הניירות אחסנתי בקופסה שקופה שבה הגיע סט חותמות שקניתי (קופסה דומה לזו בה השתמשתי לאחסון הפרלינים של בועז), ועטפתי אותה בחתיכת נייר חום שקניתי בגליון גדול.

את הסרטים אחסנתי בקופסת מתכת עגולה שבעברה שיכנה שוקולדים קטנים, וגם אותה עטפתי באותו נייר חום. הכיתוב מתעגל עם הקופסה ולכן לא רואים, אבל כתוב עליה la couture.

את הקישוטים הכנסתי לקופסת מתכת מאורכת וריבועית של מקס ברנר, וגם היא נעטפה כלאחר כבוד בנייר חום, ועל המכסה הדבקתי ריבוע בגודל המתאים מקארדסטוק חום.

בשביל ההחתמות הכנתי מעטפה מאותו נייר חום, ובצד השני היא סגורה באמצעות מדבקה של Irit, בצורת קסת דיו (ואפילו כתוב עליה ink).

הכלים (מספריים ודבקים) הונחו בקופסה עשויה קרטון גלי ששכבה אצלי בחדר כמה שנים לפני שנמצא לה שימוש הולם :) היא נצבעה בצבע אקרילי חום.

כבונוס, הוספתי שקיקונת של חיתוכי קארדסטוקים שאני אוהבת להשתמש בהם בכיתובים (למקרה שמישהו לא שם לב) עם חיתוכים מתאימים בלבן.

על כל חלק נכתב מה הוא מכיל ב- thickers בצבעים ופונטים וחמרים שונים (הלבן והתכלת הם סול, הירוק הוא לבד, הסגול המנצנץ הוא צ'יפבורד, והכתום ורוד המגניב הוא ויניל תפוח). הצרפתית למחצה/קלוקלת היא מנהג ארוך-שנים, אל תשאלו ;)

הנה תמונה קבוצתית של הרכיבים -

בנוסף, קניתי גליון של קרטון גלי פשוט, וגזרתי אותו לפני אריזת קרטון שקיבלתי בה פיג'מה במתנה, בה ארזתי את כל הרכיבים, לא לפני שגם היא נצבעה בחום אקרילי. הנה הכל ארוז -

מצפה לראות תוצרים!